באר משה (דנשבסקי) ב קנט

חלק שני אבן העזר סימן א

עובדא דהוה בק"ק סוויר בח' אלול שנת תרמ"ב שנהרג יהודי אחד שמו אברהם ליב בן שמואל הכהן ע"י א"י וזהו תורף הגב"ע

ביום ד' שכר אברהם ליב הנ"ל עם בחור אחד עגלון יהודי שיסעו עמו לכפר, שיבואו בלילה לשם... וכשבאו סמוך לכפר כערך א' וויארסט, העמידו את העגלון עם הסוס והעגלה שנסעו עליו ביער קטן, והמה הלכו לכפר... ואמרו שימתין עליהם עת קטן, וכשבאו לכפר הרגישו תומ"י הא"י שבכפר ורדפו אחריהם, והבחור ברח, ואת אברהם ליב הנ"ל תפסוהו הא"י והכו אותו מאד, והעגלון שמע קולו שצעק "גוואלד ראטעוועט" והבחור שותפו הנ"ל בא תומ"י למקום שהעגלון עמד שם, ואמר שהרגו לאברהם ליב, זה העיד העגלון לפני ב"ד בתו"ע כד"ת. גם העיד שלמחר ביום ה' נסע לאשמינא, ושמע בדרכו שבאותו הכפר הרגו הא"י ליהודי אחד שבא לכפר לגנוב סוסים, ואחיו של אברהם ליב הנ"ל חקר אחריו למען ימצאהו ויביאו לקבר ישראל, וע"י השתדלות איש אחד יהודי הדר בסביבה ההיא, אשר שמע במשך זמן הנ"ל ונודע לו מאת א"י אחד אשר שלמו לו עבור זה, שיחקור ויודיעם אי' נמצא הנהרג, והודיע להם המקום שמונח בחפירה שקברוהו שם, ואמר להם שימצאוהו שם בלא כובע ובלא בתי רגלים (שטיוויל), ואחרי שנודע להם השתדל אחיו של הנהרג שמו אהרן שלמה ובא עם שוטרי הפאליציע לזמן ששה עשר יום אחרי הלילה שנהרג, וחפשו באותו המקום ומצאוהו נקבר בבגדיו, היינו כתונת ומכנסים וארבע כנפות ובגד לעטניק, ואחיו הנ"ל העיד על הכרת בגדים בט"ע, וגם העיד שהכיר את אחיו הנהרג בט"ע, וגם אמר סימנים על הבגד הלעטניק שהיו בו קעשינא תחת שחי', וכן ב' קנעפליך שנחסרו מן הבגד ורק התחתון נשאר, וכן אשתו הוסיפה בהרבה טב"ע על הכתונת ועל האר"כ, גם אמרה שיש לה סימנים על גופו היינו קאלטענעוואטע נעגיל, צורונצילטע, ברגלים שלו, ועוד השינים העליונים היו בהם שנים גדולים ורחבים ביותר, ועל האר"כ אמרה סימנים מובהקים טרם ראתה אותו, כי איש אחד לקח אותו ומסרו לאחד שהיא תגיד בו סימנים, וכן הגידה עליו אשתו הרבה סימנים מובהקים, כן נמצא טלאי בהאר"כ והיא אמרה שהיא בידיה תפרה הטלאי ומכרת בט"ע את תפירת הטלאי שהיא תפרה אותו וזוכרת בצמצום את המקום שהניחה להטלאי, וכל זה נאמרו לפנינו בתורת עדות כד"ת במותב תלתא היינו הגדת העגלון ואחיו של הנהרג ואשתו ועוד אחיו השני שמו יוחנן, ועוד איש אחד שראה אותו ואמר שמתחלה לא הכירו מחמת שנשתנה הרבה, אך כשהסתכל בו היטב הכירו, ועוד דברים אמרו בגב"ע ויובן מתוך מה שכתבנו בהתשובה שהערכתי בנידון זה, וזה אשר הערכתי בעז"ה בנידון הנ"ל

א) ראשונה אחקור בעדותו של זוסמן ב"ר ברוך יצחק (הוא העגלון שנסע עמהם) שהעיד שהבחור שברח אמר לו שאברהם ליב נהרג, אם כוונתו היה שראה מרחוק שנהרג, הרי לנו עד מפי עד שנהרג אברהם ליב ע"י הא"י אשר השיגוהו, רק שהיינו דנין בזה דין עד אחד במלחמה, וזה דומה למה שאמרו בגמ' יבמות (קט"ו א) נפלו עלינו לסטים הוא מת ואני נצלתי דאמרינן שם דוקא באשה משום דכלי זיינה עליה ואין יראה לכן נאמנת, אבל באיש כיון שהוא ירא ג"כ הוה דין ע"א במלחמה ואין נאמן, ובפרט בנ"ד שאמר בעצמו שגם אותו רצו לתפסו בודאי דהו"ל דין ע"א במלחמה, ובדין ע"א במלחמה קיי"ל בשו"ע (סימן י"ז סעיף נ') שאם נשאת לא תצא, וא"כ הרי יצאת מה"ת מאיסור א"א ואין לנו רק איסור דרבנן שאסורה להנשא לכתחלה, אך באמת לפה"נ מסיגנון לשון העד שאמר שנהרג, מראין הדברים שלא הגיד לו ידיעה גמורה שיודע שנהרג, רק השערתו חזקה שבעיניו נחשב שבודאי נהרג ע"י הרבה מכות שהכוהו שראה מרחוק או שמע, והוא אמר ברי ע"ז בדמיון השערתו, וא"כ בעדות כזה מלתא דפשיטא הוא שאם ניסת תצא

ב) אך מה שיש לנו לדון להיתירא ע"י עדות של זוסמן הנ"ל, הנה זה נודע לנו ע"י עדותו שהי' אברהם ליב במקום הנ"ל, וגם נתפס ביד הא"י בכפר כגנב והכוהו מכות רבות אכזריות קרוב לחשש מיתה, כאשר שמע מפי הבחור הנ"ל, ומאז נאבד ואח"כ נמצא הרוג באותו המקום, א"כ לדעת המבי"ט והשב יעקב שדעתם שגם בידענו שהלך באותו מקום ואח"כ נמצא שם מת, שאמרינן בזה שמה"ת תלינן לומר שאותו שנאבד הוא המת הנמצא, ואף שרבים מהאחרונים חולקים ע"ז, מ"מ במקום שאין השיירות מצויות, הכריע השב שמעתתא (שמעתא ז' פרק י"ט) להקל, והכא בנ"ד עדיפא טפי כיון שאברהם ליב היה שם באותו מקום בודאי ונתפס בידי הנכרים, אין ספק שמא היה שם אחר שנהרג על ידי הנכרים והוא ניצל מוציא מידי ודאי כסברתו של הש"ש הנ"ל. הן יש לדון בנ"ד אם נוכל להחליט לאותו המקום שנמצא ההרוג אין השיירות מצויות, לפי שעברו כמה ימים מן יום שנאבד האיש אברהם ליב עד עת שנמצא, ואולי