באר משה (דנשבסקי) א קנה

סימן כ"ו בענין זיעה מחלב תחת קדרה של בשר אם הזיעה אין יד סולדת בו והקדרה רותחת בפ"ע, ובהגהת הגאון ר"ע איגר בזה

סימן כ"ז שכתבתי לרב אחד בענין נשפך חלב על קדרה של בשר עוף

סימן כ"ח שכתבתי לחכם אחד בענין איסורא של בטול איסור לכתחלה, במקום שאין מכוון לבטל, ובארתי בזה בע"ה דברים נכונים בדברי הראשונים, וגם בארתי הירושלמי בזה

סימן כ"ט בספק בגוף האיסור, שנתערב לח בלח פחות מס' ונודע הספק לאחר התערובות, אם יש בזה היתר במקום הפ"מ ועוד בענין זה

סימן ל' בדבר אשה מסולקת דמים מחמת זקנתה שיש לה חולי השבירה והניחה טבעת של שעוה בא"מ ובעת שמוציאה הטבעת היא מרגשת כאב ומוצאת דם עליו והבדיקות נקיים, ויבואר בענין זה כמה דברים, וגם בענין בדיקת מהרי"ו

סימן ל"א בענין רואה דם תוך מ"ר, והכאב מרגשת אחרי יציאת המ"ר אם יש לסמוך בזה על בדיקת מהרי"ו, ואם הפסיקה לראות איזה פעמים אם צריכה לעשות מחדש בדיקת מהרי"ו

סימן ל"ב בהל' נדה חקירה באשה שהיה לה מכה אם חוששין לנתרפא לענין רואה דם על בדיקת עד

סימן ל"ג בענין פרישה סמוך לווסתה אם הוא מהתו' או דרבנן, ויוכיח שרוב דעות הראשונים סוברים שהוא מדרבנן וגם יתבאר שחששא דשמא ימות הוא רק דרבנן

סימן ל"ד שכתבתי להמ"מ דווילנא הגאון מוה' יעקב יוסף ז"ל בענין מה שלא הביא הרמב"ם בה דמפלת יד הא דר"ח ורבה בר ר"ה שאין נותנין לה ימי טוהר שמא הרחיקה לידתה

סימן ל"ה בענין מקוה בענין זוחלין ועוד בדיני זוחלין

סימן ל"ו עוד בדיני מקוה וגם מה שבספר ענג יו"ט משיג על המשכנות יעקב שחושש על המקוה שחפרו סמוך לנהר שיש שם דין פסול של מים שאובין שאין זה מעין רק מי תמציות וע"ז כתב הענג יו"ט שמי תמציות מבטלין ומכשירין להשאובין, ובארתי שדברי המשכנות יעקב נכונים

סימן ל"ז בענין מי שנתקשר בברית תנאים, ואח"כ שמע שאבי אבי הכלה פשע וכפר בעודו בחיים וכבר נאבד זכרו אם יש לו רשות לבטל ההתקשרות, וידקדק בד' הנו"ב מה"ק סי' ס"ט ובח"ס וגם יתרץ דברי הרמ"א ממה שהקשה עליו הנו"ב

סימן ל"ח שנשאלתי מאחד בדין נדר אם יש לזה הנדר דין התרה

סימן ל"ט בענין אם מותר לשנות מצדקה לצדקה אחר ויבואר בזה דברי הראשונים

סימן מ' בענין אמירה לצדקה אם הוא נחשב כקנין או שהוא מחויב לקיים רק מדין נדר או נדבה

סימן מ"א בענין ספק בצדקה איך הוא הדין אם מחמירים בזה כספק איסור, או שהוא ככל ספק ממון דאזלינן לקולא

סימן מ"ב ע"ד בכור שהיה אצל כהן שנעשה בו ע"י הא"י מום שניכר שכוונו להתירו בזה אם יש היתר שיתנו הכהן לאחר

סימן מ"ג בבכור שנפל בו מום מעצמו באוזן ויתבאר באיזה מקום באוזן הוי מום שמועיל להתירו

סימן מ"ד שהשבתי לגדול אחד שהעיר ספק לענין מומי בכור באיזה מומין מתירים בזמה"ז

סימן מ"ה לענין פרה של ישראל שעמדה אצל ישראל אחר שהחזיק קרקעות בשכירות והנפקד ע"פ בקשת המפקיד מכר לא"י בקבלת כסף או"ג וצו-שלאק וגם היה משיכה בקרקעות של הנפקד אם מועילה המשיכה לענין הפקעת בכורה, וגם יש הגהה בסוף חיו"ד בזה

סימן מ"ו בענין שהיה שותפות לאדון אחד עם הישראל בחצר ששכרו הישראל על שם האדון א"י כפי הנימוס והישראל קנה פרה מא"י לעסק הנ"ל אם יש בזה היתר שיחשב שותפות א"י לענין שיופטר מדין בכורה ונתבאר בזה בארוכה

סימן מ"ז שהשבתי לרב אחד נידון בהמות מבכרות של שני שותפים יהודים שצוה אחד מהם לבנו של שותף השני שימכרם ומכרם בלא קבלת מעות או"ג ובלא משיכה רק בצו-שלאק והעירותי בענין זה על ד' הח"ס (סי' שי"ח) שמצדד היתירא מצד קנין מוסירה

סימן מ"ח בענין חלה שהוסיפו קמח שיש בהם שיעור לה בהעיסה אחרי הפרשת חלה אם צריך תיקון ואם יכולים להפריש מניה וביה, כן באותו סימן הערה על דברי רבינו הגר"א ז"ל (בסי' שכ"ה סק"ו) שצע"ג לענ"ד

סימן מ"ט שאלה בענין אנינות באחד שנטבע בנו ר"ל בעת שעסק להשיג רשיון לקוברו אם יש עליו דין אנינות לפטור מן המצוות

סימן נ' בענין אבלות של בא ממקום קרוב לבית אביו שהוא גדול הבית שנודע לו קודם בואו לבית אביו ובארתי בזה בדברי הרא"ש והטור

סימן נ"א שכתבתי לגדול אחד שהעיר קושיא בענין הלכה כדברי המיקל באבל להנך דס"ל אבלות יום ראשון מה"ת הוא

סימן נ"ב שנשאלתי על הסגולה לקח ביד של מת ב"מ בעודו בבית ולהניחה על מקום הכאב, אם מותר זה ובארתי בענין איסור הנאה של מת שלא כדרך הנאתן

סימן נ"ג בענין ספק ספיקא בטומאת מת ברשות היחיד דקיי"ל שבספק טומאה ברה"י אף בס"ס טמא היאך הוא הדין לגבי איסור טומאת מת לכהן, אם כיון שהתורה עשה לספק טומאה ברה"י כודאי גם בס"ס חל האיסור לכהן לטמא, או שלגבי כהן דנין בזה ככל שארי איסורי תורה שס"ס מותר ומדובר בזה בארוכה ובארתי בענין דברי הירושלמי בע"ה

סימן נ"ד בענין טומאה בחיבורין אם הוא מן התורה וחקירה לשיטת הסוברים שטומאה בחיבורין הוא מה"ת אם הוא אסור לכהן ג"כ ועוד נתבאר הרבה דברים בענין זה: