בבא מציעא קא.
Bava Metzia 101a · בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →שָׁטַף נָהָר זֵיתָיו אָמַר עוּלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנֶּעֶקְרוּ בְּגוּשֵׁיהֶן וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ
אֲבָל בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ הַכֹּל שֶׁל בַּעַל הַזֵּיתִים דַּאֲמַר לֵיהּ אִי אַתְּ נְטַעְתְּ בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ מִי הֲוָה אָכְלַתְּ
וְלֵימָא לֵיהּ אִי אֲנָא נְטַעִי לְאַחַר שָׁלֹשׁ הֲוָה אָכֵילְנָא לֵיהּ כּוּלֵּיהּ הַשְׁתָּא קָאָכְלַתְּ פַּלְגָא בַּהֲדַאי
אֶלָּא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנֶּעֶקְרוּ בְּגוּשֵׁיהֶן וּבְתוֹךְ שָׁלֹשׁ אֲבָל לְאַחַר שָׁלֹשׁ הַכֹּל לְבַעַל הַקַּרְקַע דַּאֲמַר לֵיהּ אִי אֲנָא נְטַעִי לְאַחַר שָׁלֹשׁ מִי לָא הֲוָה אָכֵילְנָא לֵיהּ כּוּלֵּיהּ
וְלֵימָא לֵיהּ אִי אַתְּ נְטַעְתְּ בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ לָא הֲוָה אָכְלַתְּ הַשְׁתָּא קָא אָכְלַתְּ פַּלְגָא בַּהֲדַאי מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ אִי אֲנָא נְטַעִי הֲוָה קַטִּינֵי וּזְרַעְנָא תְּחוֹתַיְיהוּ סִילְקָא וְיַרְקָא
תָּנָא אָמַר הַלָּה זֵיתַיי אֲנִי נוֹטֵל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה כְּגוֹן דָּא צְרִיכָא רַבָּה
תְּנַן הָתָם רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמְקַבֵּל שָׂדֶה אֲבוֹתָיו מִן הַנׇּכְרִי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ
סַבְרוּהָ מַאי שְׂדֵה אֲבוֹתָיו אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאַמַּאי קָרוּ לַהּ שְׂדֵה אֲבוֹתָיו שְׂדֵה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב
וְקָסָבַר אֵין קִנְיָן לְנׇכְרִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר
וּמְקַבֵּל כְּחוֹכֵר דָּמֵי מָה חוֹכֵר בֵּין עֲבַד וּבֵין לָא עֲבַד בָּעֵי עַשּׂוֹרֵי וּמִיתַּן לֵיהּ דְּכִי פּוֹרֵעַ חוֹבָתוֹ דָּמֵי אַף מְקַבֵּל נָמֵי כִּי פּוֹרֵעַ חוֹבָתוֹ דָּמֵי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ
אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב פַּפִּי וְאָמְרִי לַהּ לְרַב זְבִיד אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמְקַבֵּל שָׂדֶה אֲבוֹתָיו מִמֵּצִיק נׇכְרִי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ מַאי אִירְיָא מֵצִיק אֲפִילּוּ אֵין מֵצִיק נָמֵי
אֶלָּא לְעוֹלָם יֵשׁ קִנְיָן לְנׇכְרִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר וּמְקַבֵּל לָאו כְּחוֹכֵר דָּמֵי
וּמַאי שְׂדֵה אֲבוֹתָיו שְׂדֵה אֲבוֹתָיו מַמָּשׁ וּלְדִידֵיהּ הוּא דְּקַנְסוּהּ רַבָּנַן דְּאַיְּידֵי דַּחֲבִיבָא עֲלֵיהּ טָפֵי וְאָזֵיל מְקַבֵּל לַהּ אֲבָל אִינִישׁ דְּעָלְמָא לָא
וּלְדִידֵיהּ מַאי טַעְמָא קַנְסוּהּ רַבָּנַן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בָּרָה בְּיָדוֹ
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה כְּגוֹן דָּא צְרִיכָא רַבָּה
אִיתְּמַר הַיּוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וּנְטָעָהּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אָמַר רַב שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בְּשָׂדֶה זוֹ לְנוֹטְעָהּ
אָמַר רַב פָּפָּא וְלָא פְּלִיגִי כָּאן בְּשָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לִיטַּע כָּאן בְּשָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִיטַּע
וְהָא דְּרַב לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר דְּהָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ זִיל שׁוּם לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לָא בָּעֵינָא אֲמַר לֵיהּ זִיל שׁוּם לֵיהּ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה אֲמַר לֵיהּ לָא בָּעֵינָא
לְסוֹף חַזְיֵיהּ דְּגַדְרַהּ וְקָא מְנַטַּר לַהּ אֲמַר לֵיהּ גַּלִּית אַדַּעְתָּיךְ דְּנִיחָא לָךְ זִיל שׁוּם לֵיהּ וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה
אִיתְּמַר הַיּוֹרֵד לְתוֹךְ חוּרְבָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וּבְנָאָהּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ וְאָמַר לוֹ עֵצַיי וַאֲבָנַיי אֲנִי נוֹטֵל רַב נַחְמָן אָמַר שׁוֹמְעִין לוֹ רַב שֵׁשֶׁת אָמַר אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ
מֵיתִיבִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שׁוֹמְעִין לוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ לֵימָא רַב נַחְמָן דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי
הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא שׁוֹמְעִין לוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שׁוֹמְעִין לוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ
מַאי הָוֵי עֲלַהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן
Meforshim on this daf
- רש"י על בבא מציעא Rashi on Bava Metzia
גמ' חוץ מן ההוצאה - שהוא מוציא במסיקתן ובעצירתן:
- תוספות על בבא מציעא Tosafos on Bava Metzia
שנעקרו בגושיהן - נקט הכי משום תוך שלש דאל"כ הוו ערלה:
- רשב״א על בבא מציעא Rashba on Bava Metzia
הא דקאמר: ר"ל ל"ש אלא שנעקרו בגושיהון. קשיא לי אי נעקרו בגושיהן אמאי קאמר הלה ארצי גדלה. וניחא לי דאף על פי שנעקרו בגושיהן ויכולין לחיות בהן ומצילין אותם מן הערלה, מ"מ אינם יכולין לגדל פירות מחמת הגושין לבד ואף אם יגדלו לא יגדלו אלא פירות מועטין.(שיטמ"ק).
- חידושי רמב"ן על בבא מציעא Chiddushei Ramban on Bava Metzia
וקסבר אין קנין לגוי בא"י להפקיעו מיד מעשר. פי' ולפיכך חלקו של ישראל חייב. וא"ת חלקו של גוי לא לעשר מקבל כחוכר דמי וחוכר ודאי חייב הואיל וסבי' לן אין קנין לגוי ואפי' חלק שנותן לגוי משו' דכפורע חובתו דמי וקי"ל פור' חובו חייב לעשר כדאמרי' בגיטין פ' השול' הרי…
- חדושי הלכות על בבא מציעא Chidushei Halachot on Bava Metzia
בד"ה ולימא ליה כו' פשיטא שלא הנחתים לדעת שתאכל עמי אחר ג' אא"כ אוכל גם אני עמך תוך ג' כו' עכ"ל הכי משמע להו דעיקר פירכא אתוך ג' שיהיה לשניהם ולא ניחא להו לפרש בפשיטות דפריך שיהיה הכל לאחר ג' לבעל הקרקע וכדמסיק רבין דאם כן תקשי ליה הכי אמתני' דקתני יחלוקו…
- חכמת שלמה על בבא מציעא Chokhmat Shlomo on Bava Metzia
גמ' השתא תאכל פלגא כו' כצ"ל וכן הוא בס"א וכן צ"ל אחר כך:
- גליון הש"ס על בבא מציעא Gilyon HaShas on Bava Metzia
רש"י ד"ה יש קנין ואי נמי כו'. כעין זה בנדרים דף פב ע"ב ומאי א"י להפר לפירוש הרא"ש שם:
- מהר"ם על בבא מציעא Maharam on Bava Metzia
גמרא והא דרב לאו בפירוש אתמר וכו'. באשר"י גריס הא דרב פפא לאו בפירוש אתמר:
- פתח עינים על בבא מציעא Petach Einayim on Bava Metzia
אמר עולא אמר ר"ל ל"ש אלא שנעקרו בגושיהן וכו'. אני בעניי כד הוינא טליא נשאתי ונתתי פלפל"ת כל שהוא בסוגיא זו ובדברי המפרשים והדפיסו מורי הרב זלה"ה בספרו הבהיר נחפה בכסף בשו"ת ח"מ סימן ד'. ושם סימן ה' מורי הרב זלה"ה כתב על דברי. ובו בפרק אני עני חזרתי וכתבתי בזה…
- רש"ש על בבא מציעא Rashash on Bava Metzia
תד"ה סברוה. אבל ת"ק כו' רי"א אף המקבל כו'. כצ"ל ותיבת ממציק יש למחוק:
- שיטה מקובצת על בבא מציעא Shita Mekubetzet on Bava Metzia
הא דקאמר ריש לקיש לא שנו אלא שנעקרו בגושיהון. קשיא לי אי נעקרו בגושיהן אמאי קאמר הלה ארצי גדלה. וניחא לי דאף על פי שנעקרו בגושיהן ויכולין לחיות בהן ומצילין אותם מן הערלה מכל מקום אינם יכולין לגדל פירות מחמת הגושין לבד ואף אם יגדלו לא יגדלו אלא פירות מועטין…
- תוספות רי"ד על בבא מציעא Tosafot Rid on Bava Metzia
ומקבל לאו כחוכר דמי. המורה דגריס א"נ ופי' א"נ יש קנין משום דהוה קשיא לי' אמאי צריך לשנות שתי הסברות באחת מהן היא מתורצת יפה. או שיאמר במציק קא מיירי דאין לו קנין וחייב לעשר ומקבל כחוכר דמי. א"נ יש לו קנין ולא הוי צריך לעשר כלל ומקבל לאו כחוכר דמי דהא חוכר…