בבא קמא צא:
Bava Kamma 91b · בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →וְקָתָנֵי הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי פָּטוּר הָכִי קָאָמַר לֵיהּ לָא מִבַּעְיָא בּוֹשֶׁת דְּאָדָם רַשַּׁאי לְבַיֵּישׁ אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ חֲבָלָה דְּאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ חַיָּיבִין
וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ וְהָתַנְיָא יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע בְּעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע יְהֵא פָּטוּר תַּלְמוּד לוֹמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵטִיב מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת אָבִיא נִשְׁבָּע לְהָרַע בְּעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע
אָמַר שְׁמוּאֵל בְּאֵשֵׁב בְּתַעֲנִית
דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי הֲרָעַת אֲחֵרִים לְהֹשִׁיבָם בְּתַעֲנִית אֲחֵרִים מִי מוֹתֵיב לְהוּ בְּתַעֲנִיתָא
אִין דִּמְהַדַּק לְהוּ בְּאִנְדְּרוֹנָא
וְהָתַנְיָא אֵיזֶהוּ הֲרָעַת אֲחֵרִים אַכֶּה פְּלוֹנִי וְאֶפְצַע אֶת מוֹחוֹ
אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ
מַאן תַּנָּא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ אִילֵּימָא הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִיַּד נַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ אֶת דִּמְכֶם
אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא מְקָרְעִין עַל הַמֵּת וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁמַעְתִּי שֶׁהַמְקָרֵעַ עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדַּאי לוֹקֶה מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית וְכׇל שֶׁכֵּן גּוּפוֹ
וְדִלְמָא בְּגָדִים שָׁאנֵי דִּפְסֵידָא דְּלָא הָדַר הוּא כִּי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי [לְהוּ] לְמָאנֵי[הּ] מְכַבְּדוֹתַי וְרַב חִסְדָּא כַּד הֲוָה מְסַגֵּי בֵּינֵי הִיזְמֵי (וְהִגֵּא) [וְהִגֵּי] מְדַלֵּי לְהוּ לְמָאנֵיהּ אָמַר זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה וְזֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה
אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי מָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ וְכִי בְּאֵיזֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה אֶלָּא שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וְחוֹמֶר וּמָה זֶה שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכׇּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
הַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו [וְכוּ'] תָּנֵי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב שׁוֹרִי הָרַגְתָּ נְטִיעוֹתַי קָצַצְתָּ אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לְהוֹרְגוֹ אַתָּה אָמְרַתְּ לִי לְקוֹצְצוֹ פָּטוּר אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן לָא שְׁבַקְתְּ חַיֵּי לְבִרְיָיתָא כֹּל כְּמִינֵּיהּ
אֲמַר לֵיהּ אֶיסְמְיַיהּ אֲמַר לֵיהּ לָא תִּתַּרְגַּם מַתְנִיתָךְ בְּשׁוֹר הָעוֹמֵד לַהֲרִיגָה וּבְאִילָן הָעוֹמֵד לִקְצִיצָה
אִי הָכִי מַאי קָא טָעֵין לֵיהּ דְּאָמַר לֵיהּ אֲנָא בָּעֵינָא לְמִיעְבַּד הָא מִצְוָה
דְּתַנְיָא וְשָׁפַךְ וְכִסָּה מִי שֶׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּה וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַט וְקָדַם חֲבֵירוֹ וְכִסָּה וְחִיְּיבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִיתֵּן לוֹ עֲשָׂרָה זְהוּבִים
אָמַר רַב דִּיקְלָא דִּטְעַן קַבָּא אָסוּר לְמִקְצְצֵיהּ
מֵיתִיבִי כַּמָּה יְהֵא בַּזַּיִת וְלֹא יִקְצְצֶ[נּ]וּ רוֹבַע שָׁאנֵי זֵיתִים דַּחֲשִׁיבִי
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לָא שְׁכֵיב שִׁיבְחַת בְּרִי אֶלָּא דְּקַץ תְּאֵינְתָּא בְּלָא זִמְנַהּ אָמַר רָבִינָא וְאִם הָיָה מְעוּלֶּה בְּדָמִים מוּתָּר
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע זֶה אִילַן מַאֲכָל כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא זֶה אִילַן סְרָק
וְכִי מֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵ[נ]וּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר מָה תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל לְהַקְדִּים סְרָק לְמַאֲכָל
Meforshim on this daf
- רש"י על בבא קמא Rashi on Bava Kamma
לא מבעיא בושת - דהואיל ואדם רשאי לחבול בעצמו כי בייש בעצמו וביישו ביה אחרים לא מפטרי בהכי:
- תוספות על בבא קמא Tosafos on Bava Kamma
החובל בעצמו אע"פ שאין רשאי פטור - תימה מאי חיוב שייך ואי פטור ממלקות קאמר ע"כ הקוצץ נטיעותיו אע"פ שאין רשאי פטור לאו היינו פטור ממלקות דהא חייב משום קוצץ אילנות טובות ואזהרתיה מואותו לא תכרות כדאיתא בפ' בתרא דמכות (דף כב.) וצריך לדחוק ולומר פטור אע"פ שאין בו…
- רשב"א על בבא קמא Rashba on Bava Kamma
החובל בעצמו אף על פי שאין רשאי פטור. תימה מאי חייב ומאי פטור שייך במחבל בעצמו. ואין לומר פטור ממלקות, חדא דומיא דאחרים שחבלו בו קאמר ומאי חייבים דמי תשלומי חבלה אף פטור מתשלומי חבלה משמע. ועוד אי ממלקות קאמר אם כן הא דקתני בקוצץ נטיעותיו פטור אמאי בר מלקות…
- חידושי אגדות על בבא קמא Chidushei Agadot on Bava Kamma
לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא כו'. על פי הדברים האלה יש לפרש בענין הנחש שהסית את חוה לאכול מפרי עץ הגן שינה לשונו באמרו אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ולא אמר מכל פרי עץ הגן ועל פי מ"ש אילן שאכל אדם הראשון אתרוג היה ואמרינן פרק לולב הגזול דאתרוג טעם…
- חדושי הלכות על בבא קמא Chidushei Halachot on Bava Kamma
בד"ה אלא תנאי היא כו' והשתא ניחא כו' מאן תנא דמתניתין דאמר אליבא דרבי עקיבא כו' עכ"ל אבל אי הוה קאי הני שינויא דלעיל כאן בחבליה כאן בבושת ולא הוו תרי תנאי אליבא דר' עקיבא לא ה"ל למבעי מאן תנא דאמר אין אדם רשאי לחבל בעצמו דהא ודאי ר' עקיבא הוא וק"ל:
- גליון הש"ס על בבא קמא Gilyon HaShas on Bava Kamma
גמ' אמר שמואל באשב בתענית. עיין סוטה דף טו ע"א תוס' ד"ה ס"ל:
- הגהות יעב"ץ על בבא קמא Haggahot Ya'avetz on Bava Kamma
תוס' ד״ה כל . ואגזריה. נ"ב בדלי״ת גרסינן כמו הגודר בתמרים. ובלשון תוס' [מדנקט גזירה] צ"ל ג"כ גדירה:
- פני יהושע על בבא קמא Penei Yehoshua on Bava Kamma
בתוספות בד"ה החובל בעצמו כו' תימא מאי חייב כו' דהא חייב משום קוצץ אילנות טובות עכ"ל. לפמ"ש התוספ' בסמוך דעיקר פלוגתא דתנאי דמייתי במקרע בגדים היינו היכא שהוא לצורך דומיא דמתני' וא"כ צ"ל דקרא דבל תשחית אף על גב דכתיב גבי מצור מ"מ מיקרי שלא לצורך והיינו משום…
- פתח עינים על בבא קמא Petach Einayim on Bava Kamma
שורי הרגת נטיעותי קצצת וכו'. עמ"ש אני בעוניי בענין זה ובדברי הראשונים והאחרונים בספרי הקטן שער יוסף בסוף בסימן ז' דף ך' ובמה שכתבתי בקונטרס אחורי תרעא ובמה שרמזתי שם בס"ד:
- רש"ש על בבא קמא Rashash on Bava Kamma
גמרא דמהדק להו באינדרונא. כה"ג (לעיל פה ב):
- שיטה מקובצת על בבא קמא Shita Mekubetzet on Bava Kamma
החובל בעצמו אף על פי שאין רשאי פטור. תימא מאי פטור ומאי חייב שייך במחבל עצמו ואי פטור ממלקות קאמר הא פטור דומיא דאחרים שחבלו בו קאמר ומה חייבים דמי תשלומי חבלה אף פטור מתשלומי חבלה משמע דעל כרחך הקוצץ וכו' כמו שכתבו בתוספות. וי"ל דהכי קאמר הוא שחבל בעצמו או…