בבא קמא סט.
Bava Kamma 69a · בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּלָא פְּסִקָה מִילְּתָא אַכַּתִּי גַּנָּב הוּא
לָא צְרִיכָא דְּאָמְרִי לֵיהּ חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ
גּוּפָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים שְׁנֵיהֶם אֵינָן יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁ זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה
וּתְנַן כֶּרֶם רְבָעִי הָיוּ מְצַיְּינִין אוֹתוֹ בִּקְזוּזוֹת אֲדָמָה סִימָנָא כִּי אֲדָמָה מָה אֲדָמָה אִיכָּא הֲנָאָה מִינַּהּ אַף הַאי נָמֵי כִּי מִפַּרְקָא שְׁרֵי לְאִיתְהֲנוֹיֵי מִינַּהּ
וְשֶׁל עׇרְלָה בְּחַרְסִית סִימָנָא כְּחַרְסִית מָה חַרְסִית שֶׁאֵין הֲנָאָה מִינַּהּ אַף הַאי דְּלֵית (בֵּיהּ) הֲנָאָה מִינֵּיהּ
וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד סִימָנָא דְּחִיוָּר כַּעֲצָמוֹת וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ כִּי הֵיכִי דְּנִיחַוַּור טְפֵי
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁבִיעִית דְּהֶפְקֵר נִינְהוּ
אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָׁע וְיָמוּת
וְהַצְּנוּעִין מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמְרִים כׇּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הַלָּלוּ
וְכִי תֵּימָא מַאן תְּנָא צְנוּעִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן כִּסְתָם יְחִידָאָה לָא אָמַר
וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה
אָמְרִי לָא תֵּימָא כׇּל הַנִּלְקָט מִזֶּה אֶלָּא אֵימָא כָּל הַמִּתְלַקֵּט מִזֶּה
וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן צְנוּעִין וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד וְרַבִּי דּוֹסָא נִלְקָט קָאָמַר
דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שַׁחֲרִית בַּעַל הַבַּיִת עוֹמֵד וְאוֹמֵר כׇּל שֶׁיְּלַקְּטוּ עֲנִיִּים הַיּוֹם יְהֵא הֶפְקֵר
רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב אוֹמֵר כׇּל שֶׁלָּקְטוּ עֲנִיִּים יְהֵא הֶפְקֵר
אֵיפוֹךְ דְּרַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי דּוֹסָא וְרַבִּי דּוֹסָא לְרַבִּי יְהוּדָה אַמַּאי אָפְכַתְּ מַתְנִיתָא אִפְכַהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְאֵימָא צְנוּעִין וְרַבִּי יְהוּדָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד
אָמְרִי לָא סַגִּיא דְּלָא מִתְהַפְכָא מַתְנִיתָא דִּבְהָא מַתְנִיתִין קָתָנֵי דְּאִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵירָה וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּעָלְמָא דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה דִּתְנַן
Meforshim on this daf
- רש"י על בבא קמא Rashi on Bava Kamma
בקזוזות - מוט"ש נותן פיסת רגבים סביבות הגבולים להודיע שהוא כרם רבעי ואסור בלא פדיון:
- תוספות על בבא קמא Tosafos on Bava Kamma
חייב אתה ליתן לו כו'. משמע דחייב אתה ליתן לו לא הוי גמר דין עד שיאמר צא תן לו והא דאמר בפרק קמא דסנהדרין (ד' ו: ושם ד"ה נגמר) נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע ומפרש היכי דמי גמר דין פלוני אתה זכאי פלוני אתה חייב. אע"ג דלא הוי גמר דין ממש כיון שקרוב הדין לגמור אסור…
- רשב"א על בבא קמא Rashba on Bava Kamma
חייב אתה ליתן לו כיון דלא פסקה ליה מלתיה וכו'. הכא משמע דחייב אתה ליתן לו לא הוה גמר דין והכי נמי משמע בפרק קמא דמציעא (יז, א). ואיכא למידק דהא אמרינן בפרק קמא דסנהדרין (ו, ב) נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע ואמרינן היכי דמי גמר דין איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני…
- חדושי הלכות על בבא קמא Chidushei Halachot on Bava Kamma
בד"ה והצנועין מניחין כו' אי שביעית נוהג בכרם רבעי כדמשמע ממלתיה דת"ק כו' עכ"ל נ"ל היינו ת"ק דצנועין דהיינו רשב"ג דקאמר בד"א בשביעית דהפקר נינהו דהאי לישנא משמע דכרם רבעי גופייהו הפקר נינהו בשביעית ויותר נ"ל להגיה כדמשמע דאמלתיה דת"ק קאי וצ"ל דצנועין כו' ודו"ק:
- חכמת שלמה על בבא קמא Chokhmat Shlomo on Bava Kamma
גמרא דחיוור כעצמות כו' כצ"ל:
- מהר"ם על בבא קמא Maharam on Bava Kamma
ושל קברות בסיד וכו' הטעם שהיו מציינין הקברות כדי שידעו שאותו מקום טמא ויפרשו הכהנים ממנו ועיין בפי' ר"מ במסכת מעשר שני ותמצא הכל מבואר וגם מפרש שם הטעם שהיו מציינין כרם רבעי באדמה ושל ערלה בחרסית באופן אחר ממאי דמפורש בשמעתין ואפשר שלא היה בספרים שלפניו הא…
- פני יהושע על בבא קמא Penei Yehoshua on Bava Kamma
בתוספות בד"ה כרם רבעי קצת קשה דלא נקט ערלה תחילה עכ"ל. נ"ל דקושיית התוס' לא שייכא אלא א"א דרשב"ג פליג את"ק דת"ק איירי בשאר שני שבוע א"כ מקשה שפיר שהרי אין לך אילן של רבעי שהיה צריך לציין לולא שקדם לו הציון של שנת ערלה אבל אם נאמר דת"ק לא אמר אלא בשנת השביעית…
- פתח עינים על בבא קמא Petach Einayim on Bava Kamma
ושל ערלה בחרסית סימנא כחרסית מה חרסית שאין הנאה מיניה וכו'. הרב עיון יעקב כתב צע"ג על הרמב"ם שבפירוש המשניות פ"ה דמעשר שני ובחבורו פ"ט כתב ערלה מציינין בחרסית כדי שיפרשו ממנו שאם יציינו בקוזזות אדמה שמא יתפררו ולא ידעתי למה לא כתב טעם זה דאיתא בש"ס וצ"ע עכ"ל…
- רש"ש על בבא קמא Rashash on Bava Kamma
גמרא ל"צ דא"ל חייב אתה ליתן לו. נ"ל מזה דאם אחר שבאו עדים שגנב החזיר הגנב הגניבה לבעלים שוב אין הב"ד פוסקין עליו דין כפל מדלא מוקי שהב"ד לא אמרו כלום עדיין רק שהבעלים הביאו עדים לפניהם ולישנא דרש"י לא משמע כן:
- שיטה מקובצת על בבא קמא Shita Mekubetzet on Bava Kamma
אימא כל המתלקט. איכא למידק אשמעתין דהכא משמע דפודין כרם רבעי במחובר מדאוקימנא באומר כל המתלקט ואף על גב דלא קמה ההיא אוקמתא לאו מהאי טעמא אלא משום דאמרינן דלית ליה לרבי יוחנן ברירה. ועוד דלכי מפכינן לברייתא אף ההיא אוקמתא דכל המתלקט קיימא וקשיא לן דהא תניא…