בבא בתרא קסב:

אִיבַּעְיָא לְהוּ שִׁיטָה וּמֶחֱצָה מַאי תָּא שְׁמַע הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין פָּסוּל הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה כָּשֵׁר

אֵימָא סֵיפָא שִׁיטָה אַחַת כָּשֵׁר שִׁיטָה אַחַת הוּא דְּכָשֵׁר הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה פָּסוּל אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ

מַאי הָוֵי עֲלַהּ תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין מִן הַכְּתָב פָּסוּל פָּחוֹת מִכָּאן כָּשֵׁר

הָיוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה עֵדִים חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל תִּתְקַיֵּים עֵדוּת בַּשְּׁאָר

מְסַיַּיע לֵיהּ לְחִזְקִיָּה דְּאָמַר חִזְקִיָּה מִלְּאָהוּ בִּקְרוֹבִים כָּשֵׁר

וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁהֲרֵי אֲוִיר סוּכָּה פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה סְכָךְ פָּסוּל פּוֹסֵל בְּאַרְבָּעָה

אִיבַּעְיָא לְהוּ שְׁנֵי שִׁיטִין שֶׁאָמְרוּ