בת עין עב
Bat Ayin 72 · בת עין · free full Hebrew text
Open in the reader →ושפלות רוחו ממשיך עליו אור התשובה שהוא גדול מבחי' הראשונה שהיה לו קודם שחטא ולזה אחר שאמר משה למה הרעותה לעם הזה דבר אתו ה' משפט ומיד נשבר לבו בקרבו ושב בתשובה תיכף והמשיך בחי' אור תשובה לכן נאמר תיכף ויאמר אליו וגו' בחי' אמירה רכה ומרומז בתיבת אלי"ו אותיות אל י"ו היינו שאותיות י"ו מרמז לבחי' לב נשבר ונדכה כידוע לרמז שבחי' אמירה היה בעבור בחי' י"ו בחי' לב נשבר שהיה למשה כנ"ל
או יאמר עז"ה דהנה עיקר עבודת האדם להשיג יראה שלימה היינו שלא להסיח דעתו כלל מפחד ה' ויפלס דרכיו וכל דיבוריו שלא לדבר שום דיבור בלתי לה' היינו לפני כל דיבור שירצה לדבר יתבונן תחלה אם יש בדיבור זה שרוצה לדבר איזה צורך עבודת ה' או תורה או דבר יראה או הכרחיות לצורך פרנסתו שע"י הפרנסה יוכל לעבוד ה' בכח הזה ודיבור כזה יפתח פיו וידבר וזה מ"ם פתוחה היינו מאמר פתוח לדבר הדיבור של מצוה ואם אין בדיבור שום צורך גבוה יסתום פיו שלא לדבר ויהיה מאמר סתום בחי' מ"ם סתומה וזהו בחי' אמ"ת שיש בו אותיות ראש תוך סוף כי מסתכל תמיד בבחי' רת"ס של כל דבר מי הוא המחיה אותם הוא הבוב"ה היה הוה ויהיה בחי' רת"ס בחי' אמ"ת ובחי' זו מרומז בבחי' שם מ"ב פי' ב"מ ב' בחי' מ"ם היינו מ"ם פתוחה מ"ם סתומה כנ"ל ובחי' זו ירדה עם יעקב למצרים פי' שבחי' זו של שם מ"ב הנ"ל ובצירוף בחי' יעק"ב שעולה גימ' דר"ך שהוא דר"ך אמ"ת כנ"ל בחי' זו היה לישראל במצרים ובזה נגאלו שהיה שומרים את פיהם בקדושה כמאחז"ל שישראל לא שינו את שמם וכו' ולא היה בהם דלטורא וע"ז התפלל דה"מ ע"ה הורני ה' דרכך אהלך באמתך פי' הורני בחי' דר"ך הנ"ל בחי' מ"ב ויעק"ב הנ"ל ואהלך באמתך בבחי' אמ"ת כנ"ל וכ"ן אי אפשר להשיג כ"א ע"י התורה שיקבע עתים לתורה ויאיר בו אור תורה וישיג בחי' יראה שלימה וגם תפלתו תעלה השמימה ויוכל להמשיך כל טוב וקדושה וטהרה כי בחי' תפלה מקבלת שפע מבחי' התורה כי תורה נקראת בחי' שמים אש ומים שתורה נקראת אש כמאה"כ מימינו אש דת למו וגם נקרא מים שנמשלה למים מה מים יורד ממקום גבוה למקום נמוך אף תורה יורדת למקום נמוך שאין התורה מתקיימת אלא במי שדעתו שפלה ולכן נקראת התורה בחי' שמים והתפלה נקראת בחי' ארץ שמקבלת מבחי' שמים בחי' תורה והם בחי' י"ה התורה בחי' י' והתפלה בחי' ה' שמקבלת מבחי' יו"ד ואם אין תורה אין תפלה רק שהתורה אורה סתום וגנוז לעתיד לבא והתפלה נגלית כמאה"כ זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר שהתורה נקראת שמ"י בחי' שם הוי"ה בחי' י' כנ"ל שהוא נעלם בחי' לעל"ם בלא וא"ו שהוא לשון העלם ובחי' תפלה נקראת זכרי שהוא עלה (בחי' שם אלהים שנקרא) בחי' ה"א כנ"ל אבל התפלה אינה מקבלת רק מבחי' תורה ובלא תורה אין התפלה פועלת ח"ו וזהו ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה פי' שהיו יודעים בעצמן שאין להם בחי' תפלה שנקראת עבודה היינו שבחי' עבודה זו תפלה היה קשה להם מאוד מחמת שלא היה להם בחי' תורה ולכן ידעו בעצמם שאי אפשר להם להמשיך בחי' גאולה ולכן לא שמעו אל משה שבשר להם הגאולה כ"א כשהתפלה הוא בשלימות שמקבלת כח ושפע מבחי' תורה יכול האדם להמשיך על ידה בחי' אבות היינו ע"י תפלת שחרית ממשיך בחי' חסד לאברהם כי אברהם תקן תפלת שחרית ודבק א"ע בבחי' אהבה לה' וע"י תפלת מנחה שתקן יצחק נדבק א"ע בבחי' פחד ויראה לה' וע"י תפלת ערבית שתקן יעקב נדבק א"ע בבחי' אמת ליעקב אבל כ"ז אינו כ"א ע"י התורה דוקא כנ"ל וזה אחר שאמר משה להקב"ה למה הרעותה לעם הזה וגו' והצל לא הצלת את עמך השיב לו הקב"ה ואמר וידבר אלהים פי' שדבר עמו על ענין בחי' אלהים בחי' תפלה שנקראת אלהים היינו שאמר לו הקב"ה שזהו מחמת שישראל אין להם בחי' תפלה בשלימות ואמר לו הטעם למה אין התפלה בשלימות ויאמר אליו אני ה' פי' שאין להם בחי' הוי"ה בחי' תורה ומפרש הכתוב ואמר וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וגו' פי' שבאמת הייתי מתראה להם ע"י הג' תפלות ולהמשיך להם בחי' שלשת אבות כנ"ל אבל ושמי ה' לא נודעתי להם פי' שכיון שלא נודע להם בחי' שם הוי"ה בחי' תורה לכן א"א להתראות להם ע"י התפלה ולהמשיך להם