בת עין ז

העולם יש ג"כ גבוה מעל גבוה היינו בחי' חוצה לארץ מקבל בחי' קדושה מבחי' ארץ ישראל וגבוה מזה בחי' ירושלים ובחי' מקדש עד בחי' קדשי הקדשים וכל שיש בו יותר בחי' קדושה יש בו יותר בחי' דין וממשיך אור וקדושה לתחתון ממנה והנה משה רבינו ע"ה התאווה מאוד ליכנס לבחי' א"י לבחי' הקדושה עד בחי' קדשי הקדשים כדי להמשיך אור וקדושה מאותן הבחי' על ישראל וזה ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה וגו' עד וימת שם וגו' פי' שעלה משה לראש הפסגה היינו לבחי' הגבוהות להמשיך בחי' יראה וקדושה עליונה על ישראל ונתדבק בקדושת ארץ ישראל אשר הראהו השי"ת עד שמת בנשיקה ואף במותו ראתה עינו וזהו שפרש"י על לא כהתה עינו אף משמת פי' כי לא מת רק נתדבק בקדושה עליונה בבחי' נשיקה כנ"ל והמשיך בחי' קדושה ובחי' יראה עליונה על כל ישראל וזהו וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה' לרמז שהמשיך בחי' 'י'ר'א'ה גימטריא 'ע'ל 'פ'י הוי"ה היינו שהמשיך בחי' יראה מבחי' א"י על ידי הסתכלותו בו על בחי' ישראל אעפ"י שהיו בארץ מואב בחי' חוצה לארץ וזהו ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל: בראשית ברא וגו' פי שהמשיך בחי' מורא גדול בחי' יראה עילאה מעולמות עליונים לכל ישראל לבחי' ל"ב שלהם ונעשה להם בחי' לב טהור ונעשה בחי' בראשית בחי' ירא שבת כנ"ל בחי' התחברות עולם העליון בעולם התחתון בחי' המשכה מן שמים אות יו"ד לבחי' ארץ אות ה"א כנ"ל בחי' בראשית בחי' שיר תאב בחי' שיר השירים אשר לשלמה שיר מקודש משאר השירי' בחי' שיר אשר לשלמה בחי' שלימות שנשלם בחי' בנין בית המקדש וכן מרמז תיב' 'ב'ר'א'ש'י'ת גימטריא 'א'ש'ר 'ל'ש'ל'מ'ה עם מספר זיין שהוא בחי' שבת שע"י בחי' שבת הוא עיקר התגלות האור העליון ושלימות הקדושה ובשבת נאמר והתענג על ה' היינו קדימו' המחשב' כמבואר ויתן לך משאלות לבך היינו שאז דוקא ע"י המשכ' קדוש' שבת נתמלא שאלות ובקשות של בחי' לב טהור ברא וגו' לעבדו באמת כן יה"ר אמן

נעשה אדם בצלמנו וגו'. ויברא אלהים את וגו' בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם ואיתא במדרש אגדה שבראו שני פרצופים וכו' ויש לדקדק בתחילה אמר ברא אותו לשון יחיד ואחר כך אמר ברא אותם לשון רבים הנה ידוע מאמר חז"ל שעיקר בריאת העולם היה בגין דיתקרי רחום וגו' ויתקרי בכל הי"ג מדות הרחמים במה שירחם על כל העולם בכל המדות אמנם ההשתלשלות הי"ג מכילין דרחמי לעוה"ז אינו כ"א ע"י אתערות' דלתת' של עם קדושו כמאמר חז"ל הדבק במדותיו מה הוא רחום וכו' ועל ידי זה ממילא כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמי' ר"ל שעי"ז שהוא מעורר מדת הרחמים לתתא על הבריות עי"ז נתעורר ג"כ למעלה מדת הרחמנות וכן בכל המדות טובות שפועל אדם לתתא כן מעורר לעילא וממשיכו לתתא כי יעקב חבל נחלתו וגו' אמנם יש ב' מדריגו' בענין הדביקות במדותיו ית"ש מדריג' הראשונ' העליונה המעול' למי שחננו השי"ת להיות עובד מאהבה בתענוג עליון ומואס בהבלי עוה"ז לגמרי ומקדש א"ע בכל אבריו ושומר את פיו מלאכול שום מאכל שיש בו ספק ונדנוד איסור או לדבר שום דבור אשר לא לה' המה כגון דברים בטלים וכדומה ומכ"ש שלא לדבר ח"ו שום לה"ר וליצנו' ורכילות חליל' וכל דבריו כ"א בתורת ה' ויראתו או מדברי' ההכרחי' הנוגעי' לחיי גופו ומקדש א"ע מלהסתכל במקו' אשר לא לה' הוא ומקדש את לבו מלהרהר ומלהתאוות לשום דבר אשר לא לה' הוא כגון לכבוד או להתפארות או לשום תענוג אחר בלתי לה' לבדו או לקבר הכרחי לחיי גופו ההכרחים כדי שיוכל לעבוד את ה' באימה ויראה ואהבה בתענוג עליון וכל דבריו ועסקיו ומחשבתו רק לה' ודבוק בה' חי החיים מקור כל הנמצאי' והנבראים והעליונים מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין וזה שמגיע לבחי' עבודה כזו ממילא מרחם על כל הבריו' בלי שום טעם וישוב הדעת כלל כ"א מצד דביקותו במקורם מקור חיותם ובריאותם של כל הנמצאים ע"י עבודתו לה' באהבה בתענוגים ואינו מצפה לשום קיבול שכר יה"ר שנזכה לזה אשרי לו ואשרי חלקו אמנם יש עוד מדריגה שנייה בקדש פחותה ממנה והוא מי שעדיין לא הגיע לאהבה בתענוגים ואינו נקי מכל וכל והיצה"ר עדיין עומד לנגדו להלחם עמו ולבטלו מעבודתו ית' רק שהאדם ההוא מתגבר עליו בעבודתו בכל דבוריו ומחשבותיו ומעשיו לבלתי סור ח"ו ימין ושמאל ולציית לו ח"ו: ועובד ה' בכל כחו וכשנזדמן לו שום ענין במדת הרחמנות היצה"ר עומד לנגדו שלא להניחו לרחם על שום נברא רק שגם הוא עומד לנגדו בטעמי' טובים כגון