בת עין נט

טוב ה' לכל במה שברא בחי' רחמיו על כל מעשיו ר"ל שיהיה בחי' רחמים בכל המעשים למטה בכדי שעי"ז יתעורר רחמים עליונים וכמאחז"ל מלמד שהקב"ה נתעטף כש"ץ ואמר למשה בשעה שישראל עושין לפני כסדר הזה מיד הם נענין פי' שי"ג מדה"ר הם בחי' לבושין להקב"ה והראה אותם הקב"ה למרע"ה ולמדו שישראל יעשו כן למטה היינו לרחם על הבריות במדות אלו ומיד יתעורר מדות העליונים לרחם עליהם והן נענין לכן זה העוסק בתורה לשמה וזוכה לראות דברים הרבה היינו גדולת ה' ועבודתו ונשפל בעיניו מאוד בענוה באמת ומתיירא לגשת אל הקודש מגודל שפלותו לכן ה' מרחם עליו ומלבשתו ענוה ר"ל ה' ממשיך לו בחי' מלבשת"ו היינו בחי' רחמים מהי"ג מדות שהם בחי' לבושי ה' ית' ונקראים מדות מלשון מדו בד וכאשר ממשיך לו ה' בחי' מלבשתו היינו בחי' רחמים עם בחי' ענוה אזי יהיה עבודתו בשלימות לגשת לקודש בענוה אמיתית והנה כ"ז מרומז בפסוק ויגש יו יהודה וגו' פירוש שכשנמצא הגביע אמר יהודה והיינו עבדים לאדוני גם אנחנו וגו' ויוסף עשה לו בחי' חסד ורחמים ואמר חלילה לי וגו' ואתם עלו לשלום וגו' וכששמע יהודה שיש כאן בחי' חסד אמר בוודאי עי"ז יתעורר בחי' רחמים וחסד מלמעלה וזהו ויגש אליו ר"ל אל בחי' החסד שאמר יוסף כדי להמשיך פ"י בחי' זו רחמים מלמעלה ויאמר בי אדוני פי' אני רוצה להמשיך י"ב מדות הרחמים כי פרטי המדות הם י"ב ושם א"ל הוא כללות כל המדות כדאיתא כי כמוך כפרעה ר"ל כמו שיש התדמות בבחי' מלכות למטה כמו כן למעלה יש התדמות בכל הבחי' ועל ידי בחי' חסד מלמטה נמשך חסד ורחמים מלמעלה אכי"ר

ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר וגו'. ויש לדקדק למה לא הזכיר למי הגיע יהודה ונ"ל לפרש ע"ד מוסר דהנה כשהיה בהמ"ק קיים היו נשפעים כל מיני בחינות טובות וברכות על כללות ישראל מבחי' המזבח והיה העולם ניזון ע"י מבחי' החסד והרחמים כי מזבח גימט' ז"ן אמנם בעוה"ר שנחרב בהמ"ק ואי אפשר להמשיך בחי' ברכות וטובות לזה העולם ולבטל דינים כ"א ע"י הכנעה ושפלות באמת שעי"ז יכורלים להמתיק כל הדינים והגבורות ולהמשיך שפע ברכות בעולם וזהו זבחי אלהים רוח נשברה ע"י בחי' לב נשבר יוכל לבטל ולזבוח כל בחי' דינים והשפע הנמשכת מבחי' לב נשבר מכונה בשם אזן כי בחי' לב נשבר הוא י"ו לעילא י"ו לתתא בחי' אל"ף וזה מרמז על בחי' ענוה כנ"ל וזהו אזן א' ז"ן ר"ל שמבחי' א' שהוא ענוה נמשך בחי' ז"ן והנה סוף הפרשה שלפני זה מסיים האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם שזה אמר יוסף אל בנימין ורמז לו חורבן בה"מ שהיה בחלקו של בנימין שכאשר יהיה אשר נמצא הגביע בידו הוא בנימין בבחי' עבדות היינו חורבן בהמ"ק שהיה בחלקו וזהו הוא יהיה לי עבד ואז יהיה הסתלקות השפע מבחי' מזבח גימט' ז"ן ואז תמשיכו השפע והברכה רק ע"י בחי' ענוה בחי' לב נשבר וזהו ואתם פי' באיזה בחי' אתם יכולים להמשיך שפע וברכה ע"י לשלום אל אביכם פי' שתעשו בשלימות אל אביכם בחי' חכמה כח מ"ה בחי' ענוה ושפלות כי החכמים נקראים אבות גם אביכם גימטריא חכמה היינו שע"י בחי' ענוה תוכלו להמשיך שפע וברכה וזהו ויגש אליו יהודה פי' שנגש אל י"ו בחי' ענוה בחי' לב נשבר כנ"ל ויאמר בי אדוני א' די"ן פי' שאמר שכאשר אני בא לבחי' ענוה היינו שיש בי בחי' א' כנ"ל אז אני מבטל בחי' דין וזהו ידבר נא דבר באזני אדוני פי' וגם אני יכול להנהיג ולהמשיך למטה שפע וברכה ע"י בחי' אזן א' ז"ן וזהו באזני אדוני פי' כשאני מבטל בחי' דין עם בחי' א' אז אני ממשיך שפע וברכה ע"י בחי' אזן ואל יחר אפך בעבדך כי אז נמתקים כל הדינים וממשיך ע"ע בחי' חסד כי כמוך כפרעה היינו שצריך האדם להיות בבחי' ענוה ושפלות הן בעת שהשי"ת משפיע עליו כל טוב צריך הוא לידע שהכל הוא מחסדי ה' ב"ה ולא מצד מעשיו וזהו כי כמוך פי' כשהעולם מתנהג ע"י מדת הרחמים שהוא מדתך מה הוא רחום וכו' והן כפרעה פי' כשהעולם הוא ח"ו בבחי' דינים צריך להיות תמיד בבחי' שפלות ופרעה לשון התגלות הדין בעולם ע"כ צריך להיות בבחי' ענוה ושפלות יה"ר שנזכה לזה אכי"ר: