בת עין נח

אפילו הוא עובד ה' איד אעפ"כ צריך להתבונן בכל יום תמיד על ריחוקו מה' ומיעוט עבודתו נגד מה שהוא חייב לעבוד לממ"ה הקב"ה ויהי בעיניו כאילו לא התחיל עדיין לטעום שום טעם מנועם ה' והוא היום כקטן שנולד ורוצה להתחיל לעבוד את ה' ומבקש ומצפה מאוד לטעום שום טעם מנועם ה' ע"כ יתפלל לה' שיעזרהו להתחיל ולגמור בעדו בכי טוב שיזכה לחזות בנועם ה' ויכנע לבבו מאוד על השנים שעברו עליו מיום הוולדו בלא יועיל שלא טעם כלום מטעם ה' ומה גם שפגם מאוד בעולמות עליונים ונעשו מסכים מבדילים בינו לבין קונו ועי"ז נתרחק מאוד מה' ולא יכול להתקרב כ"כ בקל אלא שמעתה יתפלל ויקרא לה' מרחוק בבחי' רמיזה כאדם שקורא לאדונו מרחוק מחמת שאינו יכול לקרב אליו מגודל השפלות שלו וע"כ קוראו מרחוק ע"י רמיזא בעלמא ומבקש מאתו שיתן לו חיי נפשי וכן האדם נגד הבוב"ה אדון כלי האדונים כשיתבונן בשפלות ערכו ובפגמי' הגדולים וריחוקו מה' אזי יבוש מאוד שיקרא לה' כ"א מרחוק ע"י רמיזה בעלמא שהיא זמיר"ה כמה"כ מכנף הארץ זמירו' שמענו וכו' פי' מכנף הארץ שהוא מרחוק נשמע רק ע"י זמירות לשון רמיזות כנ"ל וזהו נקרא ראשית שהוא בכל יום בעיניו כראשית וכקטן שנולד כנ"ל וצריך לעבוד את ה' רק ע"י זמירות כאלו היום הוא ראשית עבודתו לה' בגודל הכנעה וענוה וזהו שרמז יעקב לבניו קחו מזמרת הארץ וגו' ר"ל בחי' זמירות כנ"ל וזהו עיקר בחי' ראשית בחי' חכמה בחי' ראשית הגילוי ולראות להבין בעצמו בחי' האין שלו כמאה"כ והחכמה מאין תמצא ולא זו בלבד אלא גם בחי' החכמה זו שהיא בחי' האין צריך להיות נשבר בעיניו כאילו אינה בשלימות כדאיתא בספר אוה"ח ע"פ והאיש משה עניו מאוד כתב ענ"ו חסר יו"ד על שמשה רבינו ע"ה היה חסר בעיניו בחי' ענוה וכסבור שבחי' ענוה שלו אינה בשלימות וכש"כ שאר כל אדם שבאמת אינו בחי' ענוה שלו בשלימות לכן צריך שידע ויבין כ"ז יהי' לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה ר"ל שבחי' ל"ב נתיבות חכמה שבו שהוא בחי' עטה יהיה נשבר בעיניו לשנים ויהיה נעשה מן א שמרמזת לבחי' חכמה ראשית הגילוי כנ"ל יתחלק לשנים ויהיו י"ו לעילא י"ו לתתא כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל ואז נעשה מן בחי' חכמה א"ב ר"ל מן אל"ף נעשה ב' חלקים כנ"ל וכשנקרא א"ב אז יכול להוליד תוספת אור וקדושה בחכמתו וכמאה"כ אסף אלקים את חרפתי יוסף ה' לי בן אחר וגו' פי' כאשר אסף ה' את חרפתי בהתבוננות בשפלות ערכי ונתמלא חרפה וכלימה על ההתרחקו מה' אזי נשבר לבי בקרבי ונעשה לב נשבר י"ו לעילא י"ו לתתא בחי' אב כנ"ל אוי יוסף ה' לי בן אחר פירוש שאוכל להוליד בחי' תוספת קדושה וע"ז נאמר כבוד חכמים ינחלו פי' שינחלו בחי' כבוד גימ' ל"ב נשבר וכו' בחי' חכמה שהוא עיקר חיות האדם בלב כנ"ל וזשאה"כ ויגש אליו יהודה אליו נוטריקון א"ל י"ו פי' כשרצה יהודה לגשת לבחי' יוסף לבחי' הולדה בחכמה נגש מקודם אל בחי' י"ו שנשבר לבו בקרבו כנ"ל ועי"ז בא לבחי' יוסף בחי' הוספה והולדה בקדושה אמן יה"ר שנזכה לזה

עוד יש לדקדק במלת אליו דהל"ל אל יוסף גם יש לדקדק בלשון כמוך כפרעה שאינו מובן ולהבין זה נקדים פי' על מה שאמרו חז"ל במשנה כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וגו' ומלבשתו ענוה וכו' ויש להבין מהו לשון מלבשתו דהנה כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה פי' זוכה להבין בגדולתו ית' ואיך ומה לעבדו ית' באימה ויראה ואהבה גדולה עד אין חקר וממילא מבין פחיתת ערכו ושפלותו ומיעוט עבודתו לה' ומתיירא לקרב לה' מגודל רוממותו ית' וגודל שפלותו של האדם ואז עי"ז יפול לבו בקרבו מאוד לבלתי התקרב עוד לעבודתו ית' כי בהאיך אנפין יקום קדם מלכא לכן צריך אז להתחזק במאמר עד לא בראתי עלמא בראתי תשוב' ועיק' בריה"ע היתה בגין דיתקרי רחום וכו ואז יעורר רחמי ה' עליו ויגש לעבודתו ית' באימה ויראה וענוה באמת היינו ע"י אתערותא דלתתא נתעוררו מדה"ר מלמעלה היינו ע"י שעושה האדם בבחי' רחמים למטה מעורר בחי' רחמים למעלה כי זהו חסדי ה' ית' שברא עוה"ז בבחי' התדמות שיעשה האדם למטה בחי' רחמים ועי"ז יתעורר מלמעלה בחי' רחמים עליונה כמאה"כ טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו פי'