עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין מח

Bat Ayin 48 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

א"ע לבחי' חיצוניות לדברים גשמיים כדי להעלותם כי שמא אין יכולת בידו כ"כ להתגבר על היצה"ר אזי מניחה על שולחנו ודיו ר"ל יזהר מאוד עכ"פ בענין שולחנו ר"ל באכילה ושתיה שתהיה בבחי' דיו היינו בחי' הסתפקות שיהיה בחי' די סיפוקו בלבד כדי לעבוד אותו ית' בכח האכילה ההיא ולא למלאות תאוותו חום תאוות אכיל' שיש לו וכן ירגיל א"ע בכל המדות בתחילה לקרר כל חום תאוות גשמיי של כבוד ושל גסות הרוח וכל תאוות עוה"ז ועי"ז אולי ירחם ה' שיזכה לבא לבחי' ענוה ומצות נר חנוכה מבחוץ ג"כ להאיר בהמאור הנ"ל וזה רמזו רז"ל באמרם מצותה משתשקע החמה וכו' ר"ל התחלת ועיקר מצותה להשקיע החמה היינו שאור ה' יאיר וישקע בלבו כנ"ל עד שתכלה רגל מן השוק בחי' רגל גשמי היינו תאוות גשמיים מן השוק ר"ל אפילו בשעת עסקו בבחי' שוק יהיה כלה ונכלה בחי' רגל היינו תאוות זרות אשר לא לה' המה נקראים רגל לגבי בחי' עבדות ה' ית' שהוא בחי' ראש ומהו רגל רגל דתרמודאי לשון שינה ותרדימה כי המעשה בלי כוונת השי"ת נקרא תרמודאי בחי' תרדימה בחי' שינה אמנם עיקר הבחי' להשיג ע"י למצות נר חנוכה מבחוץ הוא דווקא ע"י שפלות וענוה באמת כאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר ועי"ז זכה לבחי' הנ"ל וגם דוד המלך ע"ה אמר ואנכי תולעת ולא איש וא"ל קצת רמז שלזה תקנו הגאונים לומר הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם פי' שקדושה גדולה יש בוודאי בהנרות ומי שזכה לבחי' תולעת ולא איש' בקי' ענוה באמת הוא יכול להשיג ע"י נרות של חנוכה השגה נפלאה ותקון התוהו כנ"ל אבל אנחנו שאין לנו בחי' שפלות באמת בחי' תולעת וזהו ואין לנו רשות רשו"ת היא גימטריא תולעת שמרמז לבחי' ענו"ה שנוכל להשתמש בהם היינו שע"י בחי' רשות בחי' ענוה היינו יכולים להשתמש בהם ולהשיג על ידם השגה נפלאה בחי' קדושה כנ"ל אלא לראותם בלבד פי' עכ"פ מצוה הוא לנו לראותם בלבד אעפ"י שאין לנו שום בחי' שימוש בהם עד אשר יערה עלינו ה' רוח ממרום שנזכה לשום בחי' עבודה בענוה אכי"ר

ואפשר לומר ע"ד מוסר על מה מרמז ענין חנוכה דהנה צריך האדם לקדש ולטהר ג' לבושין אלו מדו"מ שהם נגד ג' שמות אלו אהי"ה אלקי"ם אדנ"י ששם אהיה נגד בחי' מחשבה שלא בא לבחי' התגלות רק שזמין אנא לאתגלאה ושם אלקים נגד בחי' דיבור ששם אלקי' מיוחד ביותר לשם הוי"ה ב"ה מכל שאר השמות ששם הוי"ה גימ' כ"ו וס"ת מן כ"ף וא"ו גימ' פ"ו צומ' אלקים כמ"ש בספר גינת אגוז ושם אדנ"י נגד בחי' מעשה שהוא קבלת עומ"ש במצות מעשיות כגון ציצית ותפילין ושאר מצות גם בג' תיבות מדו"מ יש י"ג אותיות של ג' שמות אהי"ה אלקים אדנ"י לכך מרמז ג' לבושין אלו לג' שמות הנ"ל ולכך ניתקן י"ג השתחויות נגד י"ג אותיות הנ"ל ושלשה שמות אלו גימט' עק"ב וזהו עקב אשר שמע אברהם בקולי מרמז שהיה אברהם מקדש ומטהר ג' לבושין אלו שהיה מרומזים בנר חנוכה היינו שהשמן שהיה חתום מרמז על בחי' מחשבה שהיא סתום וחתום שהוא נגד אהיה שהוא חתום והפתילות מרמזים על בחי' דיבור כמו שאמרתי ע"פ וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו שהוא מרמז על הפה והכלי מרמז על בחי' מעשה שהוא נגד שם אדנ"י וצריך להמשיך באי' אור בג' בחי' הנ"ל וביותר בבחי' דיבור צריך לקדש ולטהר א"ע לכך האור נאחז בפתילה ביותר משנאחז בשמן או בהכלי שהמה רק לקיים את האור וזה מרמז שצריך להמשיך בחי' אור לבחי' דיבור ולזהר מאוד מלדבר ח"ו דברים שלא כהוגן שעיקר הכל תלוי בהפה כמש"כ כל עמל אדם לפיהו ע"כ צריך לזהר מאוד להמשיך בחי' אור בג' לבושין אלו אכי"ר

הנה מצינו בכמה מקומות כמה מצות בתורה שנוהגת רק ביום כגון מצות ציצית ותפילין וכדומה וכמה מצות נוהגות רק בלילה כגון אכילת מצה בלילי פסחים ומצות חנוכה הוא מחבר יום ולילה שמצוותה משתשקע עד שתכלה רגל מן השוק ונוכל לומר טעם לזה דהנה איתא דרזא דהשתחוואה רזא דברכאן אינון ובחי' חנוכה היא רזא דהשתחוואה כמ"ש המגיד זללה"ה בפסוק ואני והנער נלכה עד כה שהוא מרמז על חנוכה שהוא כ"ה כסליו ואח"כ