עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין מא

Bat Ayin 41 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

בבחי' עקב ועי"ז שרתה עליו שכינה אבל אח"כ כשפירש מאביו ובא אצל אחיו שלא היו במדריגה גדולה ממנו מיד ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתונת הפסים אשר עליו ר"ל שנסתלק מאתו בחי' קטנות ושפלות שהיה לו כאשר היה אצל אביו ומרומז במלת כתנתו כי כ"ף נתחלף בקו"ף שהם ממוצא אחד ותי"ו נתחלף בטי"ת שהם ג"כ ממוצא אחד ונעשה מן כתנתו קטנתו ר"ל שנתפשט מאתו בחי' קטנות שלו בחי' פסים בחי' אפס הנ"ל וישליכו אותו הברה ר"ל הברה הוא כינוי לבחי' גדלות כאשר נופלים לבור וניזוקין כך מי שנופל לבחי' גדלות ניזוק אמנם יש ב' בחינות גדלות אחד הוא כאשר בא היצה"ר בתחלה לצדיק ומראה לו את בחינות הטובות ומדות הישרים שיש לו באמת ובזה נתגאה לבו מעט אבל באמת והוא גדלות של אמת אבל אח"כ מכניס בו גדלות שאינו של אמת ומראה לו מה שאין בו וב' בחי' אלו מרומזים בפסוק מתחלה וישליכו אותו הברה מרמז לבחינה ראשונה של גדלות אמת מה שיש בו ואח"כ והבור רק אין בו וגו' רק אותיות שקר מרמז לבחי' הב' של שקר שאין בו מים ר"ל שאין בו אותן המדות שמראה לו עד שנראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון. כדאיתא בגמרא ר"ל שתפס בחי' הראשונ' שהיה מסתכל תמיד בדיוקנו של אביו ועבודתו ואז הוחזר לבחי' שפלות וענוה באמת כמקודם ונתעלה שנזכה לזה אכי"ר

וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם. ואיתא נקוד על א"ת מלמד שהלכו לרעות את עצמם וצריך לדקדק האיך מרומז מה שהוא נקוד על תיבת את שהלכו לרעות את עצמם והיה צריך לנקוד על תיבת צאן והיה נקודה רבה על הכתב והיה מרמז שלא הלכו לרעות את צאן בלבד אלא אף לרעות א"ע גם צריך לדקדק האיך הלכו לרעות בשכם שהיה מקום סכנה אך נוכל לומר ע"ד המוסר דהנה באורייתא אסתכל וקוב"ה וברא עלמא היינו בכ"ב אתוון ועיקר בריה"ע היה בשביל החסד והרחמים להשפיע חסדים ורחמים על כל העולם כמש"ה עולם חסד יבנה ודבר הגורם לשפע חסד ורחמים כשאדם מדבק א"ע לבחי' חסד ומרחם על והבריות זה גורם להמשיך בחי' חסד ורחמים עכ"י כמאמר הגמרא כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים ודבר הגורם לדבק א"ע לבחי' החסד הוא ע"י כ"ב אתוון דאורייתא היינו כשהוא לומד תורה לשמה ומקרב ומדבק א"ע להתורה שהיא בחי' חסד כמש"ה ותורת חסד וכו' וזוכה לראות בתורה בחי' אור הגנוז עריבת נועם מתיקת אורו ית' הנעלם בה ופליאות נפלאותיה ודרך החיים ויחודי המדות וקשורי המאורות וזיווגי שמות אלהינו וחיבורי המאורות העליונים הנעלמים בה שאין שיעור וערך וקץ וסוף ומספר לנופת צוף ידידות חשקות טעם תורתנו הקדושה והיא המביאה אותו לבחי' חסד אבל כשאדם מרחק א"ע מן התורה נרחק הוא מבחי' החסד ומעכב השפעת חסדים על כ"י והעצה לזה הוא בחי' תשובה כדאיתא עד שלא בראתי עלמא בראתי תשובה היינו שירעד ויפחד ויחרד יומם ולילה בפחד ברתת וזיעה באימה וביראה ובהלה וחלחלה ויכנע לבבו וישברו בשברי שברים רבות ע"ז שהרחיק א"ע מן התורה ונרחק מבחי' חסד וגרם ח"ו שנתעכב השפעת החסד שזה אינו קיום העולם שעיקר בחי' העולם היה להשפיע חסדים ורחמים על העולם ויתחרט ויקרב א"ע להתורה ויכנס בלבו מדת החסד והרחמים לרחם על כל הבריות ועי"ז גרם להשפעת החסד ממקור החסד לקיים את העולם כדאיתא וכי למגנא אתקריאת ארך אפים והנה איתא בזוה"ק שמזה שמשרע"ה היה רועה את צאן יתרו והיה מרחם עליהם גרם להמשיך חסדים ורחמים עכ"י ומזה היה דוד זוכה לבחי' מלכות כמאה"כ ויקחהו ממכלאות צאן מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו כו' וזה היה כוונת בני יעקב מחמת שהיו בבחי' אמריות כשהרגו את שכם הגם שקנאו קנאת ה' כמאה"כ הכוונה יעשה כו' אעפ"כ היה בחי' אכזריות וגרמו שיתעכב בחי' החסד ונצרכו לבחי' תשובה היינו לרעות את צאן להנהיגם במדה"ר וימשיך בזה בחי' חסד על העולם ולזה נקוד על את היינו שעם בחי' צאן שהנהיגו אותם ברחמים תקנו א"ע היינו בחי' אכזריות שעשו בשכם וזהו לרעות א"ע וזהו ג"כ לרעות את צאן אביהם בשכם פי' שע"י שעשו מדת אכזריות בשכם הוצרכו לרעות את צאן אביהם לתקן זה יה"ר שנזכה לזה