בת עין לט

גם את כל ההולכים וגו' כדבר הזה וגו' ויל"ד מאי קאמר כל ההולכים דמשמע שיש הרבה עדרים הלא בין הכל היה רק חמשה עדרים ואמר עד השלישי בפירוש ואח"כ אמר כל ההולכים הלא לא נשאר כ"א שנים שלא הוזכר בפירוש ועי"ל מאי כדב"ר דמשמע דומה לדבר הראשון ולא דבר הראשון ממש הנה האמת הוא שיש חמשה מדריגות בכלל ובפרט היינו כדאיתא במשנה בגדי עם הארץ מדרס לפרושים וכו' וכנגד זה יש ה' מדריגות בכלל ישראל היינו ג' מפורשים היינו מחנה שכינה מחנה לויה מחנה ישראל ויש עוד ב' מדריגות שאינם מפורשי' היינו כהן וכהן גדול ופי' מה הוא מדריגה היינו מדריגה הקטנה כשמתחיל האיש הישראלי לעבוד את ה' ולהסיר ממנו הקליפה ולזכך א"ע ואז יש לו קטרוג היינו פתויי היצה"ר לעבירה ממש ואח"כ כשעולה ממדריגה זו בא למדריגה השנית למעלה ממנו ואז אין לו פתויים כ"כ כבראשונה ויש לו קיטרוג דק מהראשון היינו פתויים דקים וכן כשנזדכך יותר מעט עולה למדריג' יותר גדולה וכו' והעיקר הקליפה והפתויים הוא לבחי' גסות הרוח כמו בירבעם בן נבט שהי' במדריג' גדולה ונתפס בפתויי היצה"ר לבחי' גסות כמאחז"ל מלמד שתפס הקב"ה בבגדו וגו' ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן וכו' לא חלק בדוד ונחלה בבן ישי היינו בבגדו שהיה לו בגד ר"ל לבוש של קדושה ומדריגה גדולה רק שהיה לו בחי' גסות ולא רצה שיהיה לו השפע ע"י דוד וע"ז עשה עגל להמשיך שפע שלא ע"י דוד כאמרו שאינו רוצה חלק בדוד וזהו מלמדנו התוה"ק שיעקב היה דיוקן שלם ועבר על כל המדריגות ולזה הראה לו הקב"ה דור דור ודורשיו כנ"ל שענין זה אין מראים כ"א למי שעבר על כל המדריגות כמו אדה"ר ויעקב ומשה רבינו שהיה בחי' א' זעירא ועבר על כל המדריגות בעולם העליון. אבל למי שלא עבר עדיין על כל המדריגות אין מראים לו ענין זה וזהו שמלמדנו יעקב אבינו ע"ה ואמר הכ' ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו וגו' ורווח תשימו בין עדר ובין עדר וגו' היינו כשמתחיל איש הישראלי לעבוד את ה' ילך לאט לאט ממדריגה למדריגה ולא ילך בפ"א למדריגה הגדולה ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי היינו היצה"ר ושא"לך ר"ל שיכניס בך בחי' שאל"ה שתאמר למי אתה ואנה תלך היינו בחי' גסות) וע"ז תיכף תשים זאת אל לבך ואמרת אליו לעבדך ליעקב היינו אני צריך להיות בחי' עבד (היינו בחי' שפלות ולא אדון) מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו היינו ששאלה זו שאתה מכניס בי הוא רק שתעשה אותי להיות בחי' אדון לעשו והנה גם הוא אחרינו היינו אני יודע שבחי' ג"ם הוא השטן שנא' בו ויבא גם השטן הוא אחרינו ותירץ הוא על פתויי יצה"ר של מדריגה הא' ויצו את הראשון וגו' גם את השני וגו' גם כל ההולכים וגו' כדבר הזה היינו אעפ"י שלא תצטרך לתירוץ הא' כיון שהיו הפתויים באופן אחר אבל מ"מ כד"בר הזה תדברון היינו בכף הדמיון ר"ל שתדברו אליו תירוץ כדומה לזה במוצאכם אותו ובמד' הא' נאמר כי יפ"גשך עשו היינו כי במדריגו' הקטנים היצה"ר מבקש אחר האדם ופוגע בו וצריך האדם לדחות אותו בתירוצים אבל כשעובר המדריגו' הקטנים אז האדם מבקש אחר היצה"ר כדי להמתיקו ולזה אמר במ"וצאכם אותו היינו לאחר החיפוש תמצא אותו ותדברון כדבר הזה וכו':

פרשת וישב

וישב יעקב פירש"י ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה וכו' ויש להבין זה הלא כתיב רצון יראיו יעשה ולפרש זה ע"פ מאחז"ל ראוי הי' יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל וגלגל הקב"ה את הדבר ע"י יוסף וירד בכבוד גדול למצרי'. ולפי"ז נפרש שבוודאי רצון יראיו יעשה ויעקב ידע שהוא ראוי לירד למצרים בשלשלאות של ברזל בבחי' גלות ע"פ סבה הידוע להבורא ב"ה ולכן ביקש לישב בשלוה היינו פי' שהתפלל מה' שישב בשלוה וה' ברוב רחמיו עושה רצון יראיו וגלגל הדבר שתקפוץ עליו רוגזו של יוסף כדי שירד למצרים בכבוד וזש"א הקב"ה לא די לצדיקים במה שמתוקן להם בעוה"ב אלא בוודאי צריך אני לקבל בקשתם