בת עין רנז

והברואים נבראו בצרופי אותיות התורה כמאמר קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא וכמאה"כ קרא האדם שמות וגו' לכל חית ופירשו מפרשי התורה שקרא לכל נברא שם שהוא הצירוף שבו נברא אותה בריאה והענין הוא כי האותיות המה כלים לאורות עליונים שנשתלשלו מעילה לעלול עד סוף כל דרגין עד שנתלבשו באותיות גשמיים בתורה על הקלף בדיו א"כ מי שעיני שכל לו להתבונן איך שהאורות הקדושים העליונים שהם חיים במאמר ה' הגנוז בתוכם בוודאי כשמוציא התבה מפיו באור אלהי הנעלם בתוך התיבה ההוא צריך להתחלחל באימה וביראה וברעד מגדולת הבוב"ה וכמאה"ב האותי לא תיראו ר"ל המפני אותיות שלי לא תיראו רק שעונותינו גרמו שפגמנו באורות עליונים וחטאתינו הבדילו בינינו לבין אבינו שבשמים ולא מגיע לנו שום יראה ובושת מזה ובפרט שפגמנו בפה ולשון שדיברנו עמהם לדבר עבירה כגון לה"ר ודברים בטלים ושקר וכדומה ואפילו כל עת לימוד ודיבור בתורה ותפילה שחין בכוונה שלימה לה' כראוי ומחמת כ"ז נסתר ממנו אור ה' הגנוז בתוך האותיות הק' וזהו נקרא שבירת הכלים שאורות העליונים אינם מאירים בכלים שלהם שהם האותיות ובעבור זאת נתקנו כל הוידוים על סדר הא"ב בכדי לתקן כל האותיות של הא"ב כולם וגם אנו אומרים אבל אנחנו ואבותינו חטאנו פי' אבותינו הם א"ב הנקרא אבות חטאנו מלשון פגם וחסרון שחסרנו מאותיות אורות עליונים בעוונות שלנו וגם לכן אנו מבקשים ומתפללים ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ר"ל ציון הוא מלשון אות ומבקשים אנחנו שישוב שכינתו להאותיות הנקראים ציון שיתמלא האור הקדוש ואו יתפקחו עינינו עיני השכל והלב להבין ולראות גודל האור אלוקי המאיר באותיות בלי הסתר פנים בלל אפילו באותיות ותיבות שאינם משמות הקדושים כי בוודאי לפי ערך חטא ועון כ"כ מגיע הפגם למעלה היינו מי שפגם הרבה וחטא בפה ולשון נעלם ונסתר ממנו האור הקדוש מכל וכל ואפילו באומרו שם משמות הקדושים אין מגיע לו שום אור אלוהי ואימה מזה והוא כמו שמדבר עם חבירו אבל מי שלא פגם כ"כ נסתר ממנו האור רק בזוכרו האותיות והתיבות אשר לא משמות הק' המה הנקראים בחי' כתיבה אבל בהגיע לשם הקדוש שנקרא בחי' התימה כמאחז"ל במקום שאמרו לחתום וכו' ופירש"י לחתום בשם ובהגיעו להחתימה הקדושה ההוא שהוא השם הגדול הגבור והנורא ההוא אזי עכ"פ מאיר עליו אור אלוהי ונתמלא אימה ופחד ויראה ורתת וזיעה מפני אור ה' המאיר עליו וזהו שאנו מבקשים כל עשי"ת כתבנו לחיים ר"ל לחיים נצחיים פי' שתהיה הכתיבה הן האותיות אשר נכתבים לפני ה' שנקראים כתיבה כנ"ל שיהיה לחיים נצחיים ר"ל שיאירו עלינו אור ה' הגנוז בתוכם כלי הכתר פנים כלל ומכ"ש בהזכירנו השם הגדול והנורא ממילא יאיר ויתעורר עלינו כנ"ל אמנם בהגיע בסוף ימי הדין היינו בתפילת נעילה אזי אנו מבקשים באם ח"ו לא זכינו לכתיבה לחיים ר"ל שבזכרנו שאר התיבות שקודם השם שנקראים כתיבה לא יאירו עלינו ח"ו הצורות הקדושות עכ"פ מבקשים אנחנו שלכל הפחות יהיה החתימה לחיים ר"ל בזכרנו השם הגדול והנורא יאיר עלינו אור ה' באימה ופחד וכנ"ל ולתוספת ביאור למה נקראים אותיות בשם כתיבה וחתימה כמשל השטר חוב ושטר מהנה וכתיב בו אני ח"מ נותן לפלוני כך וכך אבל עדיין לא נזכר מי הוא הנותן או החייב עד לחתימה שחותם בעל השטר א"ע בשמו אזי נודע מי הוא הנותן או החייב כן בנידון דידן למשל כשאומר רפאנו עדיין לא נודע ממי הוא מבקש ולפני מי הוא עומד ומתחנן אבל בהגיעו לשם הוי"ה ב"ה אזי ניכר עכ"פ לפני מי הוא מתחנן ומבקש ונופל עליו אימה כנ"ל ואיתא בספר רב ייב"י ע"פ שירו לה' שיר חדש היטיבו נגן בתרועה וגו' כ"ז שישירו לו בבחי' שיר חדש ר"ל אור שלא האיר עדיין באותיות הקדושים מעת שבירת הכלים ע"י פגם וכו' הטיבו נגן בתרועה ר"ל מלשון שבירה מלשון תרועם בשבט ברזל ופי' ע"י לב נשבר ונדכה עכ"ד וגם אני אוסיף בעז"ה נופך משלי לפ"ד ע"פ דאיתא עתיד הקב"ה להנחיל לבל צדיק וצדיק ש"י עולמות ואיתא בסידור פי' שכעת עומד אור מימין ומנחה משמאל וצדיק ע"י מעשיו הטובים מאיר אור שמימין למנחה שמשמאל ונתמלא מספר ש"י