בת עין רנה

עמדי הש"י יזכנו לזה אמן סלה

עוד יש לפרש ע"ד המוסר כתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ולכאורה הול"ל יום ראשון כמו שכתוב יום שני יום שלישי גם להבין מאחז"ל במדרש ע"פ ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה ודרז"ל לאור קרא יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחושך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים וכי באיזה מעשה חפץ הקב"ה הוי אומר במעשי הצדיקים ע"כ ולכאורה אינו מובן וכי תעלה על דעתך שהקב"ה חפץ במעשה הרשעים ולהבין כ"ז הנה בעבודת הבוב"ה יש ב' מיני עבודה א' לעבוד את ה' בתורה ותפלה ומעשי המצות בחי' ב' לעבוד ה' בעניני העוה"ז באכילה ושתיה וכדומה ושארי צרכי גופו לעשותן לשם ה' לחזק גופו לעבודת הבוב"ה ע"י האכילה ושתיה וכדומה ובחי' הא' נק' בחי' אור שנראה לכל שהוא עובד ה' ונק' בחי' זו שמים בחי' עליונה ובחי' ב' נק' חשך שאינו נראה לכל שהוא לשם ה' וגם נק' ארץ שהוא בדברים גשמיים והעושה אותם נראה כמעשי הרשעים שעוסקין באכילה ושתיה להשיג תאוותם תאות גופניות רק העוסק בבחי' זו לשם ה' כוונתו תקועה ומכוסה בלבו בלבד ואינו נראה מבחוץ ולזה רמזו רז"ל בדבריהם ד"ו פרצופין נבראו לרמז לב' בחי' הנ"ל הינו בחי' א' מרומז ובאות ו' בסי' המשכה מלמעלה למטה לעין כל ובחי' ב' מרומז באות ד' לשון רז"ל וגרוע למראית העין וזהו עבודתנו תמיד שיהיה חדא פרצופים ב' בחי' הנ"ל יהיה פב"פ פי' שב' העבודות יהיה כאחד היינו שכאשר יעסוק באכילה ושתיה יהיה מחשבתו כדי שיהיה לו כח ללמוד ולהתפלל ולעבוד את ה' וכן בשעת התורה ותפלה ממילא הוא לומד ומתפלל בכח האכילה ההוא וזהו ששני הבחי' המה בבחי' פנים בפנים פי' שהמה מתחברים זע"ז כנ"ל ואין אחד דוחה את חבירו היינו שאין לבו מטומטם בשעת התפלה בעבור האכילה והשתיה כי גם בשעת האכילה לא אבל למלאות תאוותו כי דעתו הוא לעמוד לפני ה' להתפלל וללמוד בכח האכילה ההוא וזה היתה רצון הבוב"ה בשעת בריה"ע שיהיה הב' בחי' תמיד בהתחברות כמאה"כ בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ מרמז לב' בחי' הנ"ל ונאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד פי' ששני הבחי' המרומזים בבחי' אור בוקר בחי' חשך וערב כנ"ל יהיה ב' הבחי' יום אחד פי' בהתחברות כנ"ל וזשה"כ ישראל אשר בך אתפאר פי' ישראל גימ' אור חושך גם תפאר גימ' שמים ארץ מרמז לב' בחי' הנ"ל פי' כאשר נתחבר הבי הבחי' ונעשה מלה אחת ישרא"ל אז אתפאר וזהו האזינו השמים וט' הארץ אמרי פי מרמז לב' הבחי' הנ"ל זהו שדרז"ל כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי פרש"י שיאכל בתשיעי כדי שיהיה לו כח להתענות עשירי פי' כאשר הוא זוכר בשעת אכילתו איך שהוא צריך לעמוד ולהתפלל לפני ה' יום הגדול והנורא בוודאי אין ממלא תאותו באכילה רק כדי לחוק גופו לעבודתו ית' ואז הוא בבחי' פנים בפנים ומעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי כי גם בשעת אכילתו היתה דעתו על התענית וקדושת היום וזהו ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב פי' בדבר שנק' ערב הינו בתי' אכילה שתאכלו בכוונה כנ"ל יה"ר שנזכה לזה לבחי' זאת כי"ר אמן

או יאמר עד"ז דהנה כתיב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ והנה אם פי' הפ' כפשוטו הוא מלתא דפשיטא ואין הכ' צריך לפרשו שידוע לכל שהבוב"ה ברא כל העולמות כרצונו וחפצו אך אפשר לומר עד"ז שמי שחפצו ורצונו לדבק א"ע בה' מקור החיים וכל מעשיו שעושה הוא רק לעשות נ"ר ליוצרו ואינו מכוין להנאת עצמו כלל אז יש לו כח לפעול במעשיו הטובים להשפיע שפע טוב בעולמות עליונים ותחתונים וזהו פי' אשר חפץ ה' פי' שחפצו ורצונו רק לדבק בה' עשה בשמים ובארץ פי' שיכול להשפיע ולהוריד שפע בעולמות עליונים ותחתונים המכונים בשם שמים וארץ ונוכל לומר דהנה מי שמקבל עליו עומ"ש בשלימות באמת לאמיתו להיות נק' עבד ה' צ"ל בבחי' בכל דרכיך דעהו היינו אפי' בשעת עסקו בצרכי הגשמיות באכילה ושתיה וכדומה לא יכוין להנאת עצמו כלל רק בשביל רצון הבוב"ה ומכ"ש בשעת תורה ותפלה בוודאי צריך לכוין רק בשביל