בת עין רנד

לישראל לעשות תשובה בימים הללו שהיחיד חשוב כרבים והשי"ת שמו לעד ויתעלה זכרו מייחד שמו על כאו"א וזהו עד ה' אלהיך פי' בעת הזאת שה' נק' אלהיך כי כל השנה נק' אלהינו כמ"ש כה' אלהינו בכל קראנו אליו שדווקא תפלת רבים חשוב אצלו ית' אבל בעשי"ת הוא ית' מייחד שמו על כאו"א וזהו אלהיך ועל איזה עברה צריך דווקא לעשות תשובה בעשי"ת הוי אומר זה שאמר אחטא ואשוב הן כשאמר חד זימנא אחטא ואשוב שבכל השנה א"א לעשות תשובה אם לא שיעשה תשובה תחלה ע"ז שאמר אחטא ואשוב אבל על גוף העברה אינו יכול לעשות תשובה מקודם אע"פ שיש לו חרטה על גוף העבירה אינו מועיל אם לא שעושה גדר וסייג בדבר המותר אבל כשאמר אחטא ואשוב מעכבין ממנו שאינו יכול לקבל עליו הגדר אבל בעשי"ת יכול לעשות תשובה אפי' בלא תשובה מקודם על שאמר אחטא ואשוב והן מי שאמר אחטא ואשוב תרי זימני שבכל השנה אינו מועיל לו התשובה כלל אבל בעשי"ת מועיל תשובה אף ע"ז כנ"ל וזהו כי כשלת בעונך פי' שמי שאמר אחטא ואשוב נק' עון שלו שלקח לעצמו העון הזה מחמת שאמר אחטא ואשוב וזהו אמרו אליו כל תשא עון פי' שתשא כל עוונות וקח טוב ר"ל שתקח רק הבחי' טוב היינו הגדר וסייג שהבעל תשובה עושה ומהו הסייג אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב שזהו גדר לעון וכשמקיים את הגדר ממילא ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וכו'. ונוכל לומר שזהו כוונת הרמב"ם במה שכתב ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא ולא נאמר עוד אלהינו וכו' ע"י מה יעיד עליו הבוב"ה ע"י הגדרים שגודר עצמו אפי' בדבר המותר בוודאי לא יבא לעשות עבירה עצמה ח"ו ועכשיו מביא שפיר ראיה מפ' ולא נאמר כמו שפרשתי מחמת שקיבל עליו מה שכתוב אשור לא יושיענו וודאי ולא נאמר וכו'. וזהו האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי שהבעל תשובה נק' שמי"ם כמו שבשמים יש שני דברים הפכיים אש ומים כך הבע"ת הוא מהיפך להיפך שמתחלה נכשל בעבירה ועכשיו נזהר אפי' בדבר המותר וזהו האזינו השמים הוא הבע"ת ואדברה שאדבר לכם דברים חדשים תוספת על התורה שהוא גדר אפי' בדבר המותר שבחי' דיבור מרמז על דיבור חדש כמו שאי' בספר הק' של הרב מפולנאה על פ' זה ותשמע הארץ שהיא הצדיקים אמרי פי שמכבר שאינם צריכים לתוספת וזהו יערף כמטר לקחי שבע"ת מכונה בשם מט"ר שהוא תוספת לעולם שדי בטל לבד וצדיק מכונה בשם ט"ל וזהו תזל כט"ל אמרתי ונוכל לומר שזה מרומז במה שדרז"ל על ויעבור ה' על פניו מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר למשה אם תעשו לפני כסדר הזה אז ה' ה' אני הוא קודם שיחטא אני הוא לאחר שיחטא (ויעשה תשובה וקשה האיך שייך רחמים קודם שיחטא האדם ואין לפרש מחמת שהקב"ה יודע מחשבות ע"כ צריך ראמים שלא יהיה לו עונש על המחשבה הלא אין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה אך הנה ידוע שהקב"ה הוא חס על הבריות וכשרואה שאדם רוצה לחטוא מסלק אותו קודם זחנו מן העולם כמו שמצינו אצל בן סורר ומורה שאמרה תורה ימות זכאי וכו' ובחי' זו יעלה האדם על מחשבתו תמיד ויבקש מאת הבורא ית' באם שגלוי וידוע לפניך שאני עתיד לחטא תרחם עלי ותסלק אותי מן העולם קודם זמני ואז אפי' לאחר שיחטא מתגבר שם הרחמים השני שאחר החטא ושם הרחמים הראשון שקודם החטא ומסייע אותו מן השמים לעשות תשובה וזפ"י אני ה' קודם שיחטא כלומר באם שמעלה אדם על מחשבתו זאת הבחי' קודם שיחטא ואז שם הרחמים הב' שלאחר החטא מסייע אותו לעשות תשובה) וזהו פי' שנתעטף שבחי' עיטוף הוא בחי' תוספת מרמז על בע"ת שצריך לתוספת וזהו אם תעשו לפני כסדר הזה לגדור את עצמו בדבר המותר אז אני אני הוא וזהו ראו עתה כי אני אני הוא שאי' בגמרא אין ועתה אלא תשובה פי' עתה כשתעשו תשובה תראו כי אני אני הוא קודם שיחטא אני הוא לאחר שיחטא ויעשה תשובה בתוספות אבל כשהוא צדיק גמור ואינו צריך לתשובה אינו רשאי להיות בבחי' תוספות אבל בבע"ת אני אני הוא קודם שיחטא אני ה' אחר שיחטא יעשה תשובה ומשפיע ג"כ תליסר מכילין דרחמי ואין ביד מי למחות בי וזהו אין אלהים