בת עין רכה

המצות הוא להמשיך ע"ע בחי' השראת שכינתו ית' והנה לבא לבחי' השראת השכינה הוא ע"י בחי' הכנעה ושפלות באמת ולידע שכל בחי' מחשבה ודו"מ שלו הכל נמשך מחיי החיים ב"ה כמאה"כ ואתה מחיה את כולם ואו כשהוא בבחי' ענוה אמיתית אז הוא גורם להמשיך עליו שפע בחי' קדושה עליונה השראת השכינה כמאחז"ל כ"מ שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כי סימן הוא לאדם שהמשיך עליו השראת שכינתו ית' שהוא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו מסתמא הגיע אותו האדם לבחי' ענוה אמיתית מקודם כמאה"כ אני אשכון את דכא וכמאה"כ זבחי אלהים רוח נשברה ל"ב נשב"ר ונדכ"ה ס"ת בר"ה בגימ' אור ובגימ' אי"ן סו"ף פי' שע"י בחי' ענוה ושפלות באמת יכול להמשיך עליו אור א"ס ב"ה ובחי' ענוה הוא בחי' כ"ף כפופה הוא מרמז על בחי' כתר פי' שאינו יכול להמשיך ע"ע בחי' השראת השכינה אור א"ס ב"ה בחי' כ"תר רק ע"י בחי' כ' כפופה בחי' ענוה כמאה"כ סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים דהיינו מי שהוא בבחי' כפופה וזה פירוש הפסוק כי יראתם מפני האש פי' אע"פ שהיה לכם בחי' יראה עכ"ז ולא עליתם בה"ר הוא ס"ת של ל"ב נשב"ר ונדכ"ה שהוא בחי' ענוה ר"ל עכ"ז לא היה לכם בחי' ענוה אמיתית לאמר אנכ"י אותיות א"ני כ' שיהיה אפשר לומר עליכם שבאתם לבחי' ענוה אמיתיות הנרמזת באות כ' כפופה שאו ה' אלהיך שהייתם גורמים שייחד השי"ת שמו עליכם ולהמשיך עליכם בחי' השראת שכינתו ית' ה' יזכנו לבא לבחי' זו אכי"ר

שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך שמעתי מי שהקשה כי ידוע מה שכתוב בזוהר למה אמר אלהיך ולא אלהינו מפני שעדיין היו ב"י במדבר בארץ ציה ושממון ולא נכנסו עדיין לארץ והדר במדבר דומה כמי שאין לו אלוה וא"כ קשה למה אחר כאן אלהינו ולהבין זה נקדים הפסוק ויצונו ה' אלהינו לעשות את החוקים האלה לחיותנו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו וגו' ולכאורה הוא שפת יתר כי למה אמר עוד וצדקה תהיה לנו אבל האמת כן הוא הנה כתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים ללא עבדו ואמרינן בגמרא היינו צדיק היינו עובד היינו רשע היינו לא עבדו אלא אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למי ששונה ק' פעמים ואחד וקשה ממ"נ וכי מפני פעם אחת קורים אותו לא עבדו ואם מחמת שהשכחה יכול להתגבר ולכן קורא אותו לא עבדו מפני שדומה כאלו לא עשה כלום אבל מ"מ אינו בבחי' רשע א"כ בפשיטות הול"ל כי יש חילוק בין רשע ובין לא עבדו כי זה הוא סור מרע וזה אינו סור מרע אלא ע"כ מדלא מתרץ הכי צ"ל מפני שאינו עושה טוב הוא בבחי' רשע א"כ אינו מתרץ כלום אע"כ כיון ששונה פרקו מאה פעמים הוי עושה טוב וא"כ מפני מה קורא אותו לא עבדו ולתרץ כ"ז נבאר פסוק אני ה' חוקר לב ובוחן כליות רחמנא ליבא בעי כידוע מה שכתוב בזוהר אית יראה ואית יראה כי יש נקודה פנימית של יראה כמאמר אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יר"ש בלבד ויש יראה תתאה שהיא יראת העונש ומחמת זה הוא סו"מ וע"ט בסוד לך ה' הגדולה והגבורה וכו' וזאת הבחי' הוא בחי' התפשטות המוחין שבא בבחי' מחשבה והתבוננות שכלו אבל הבחי' פנימיות הוא פשוט בתכלית הפשיטות בחי' ענוה שהוא מוכנע לפני ממה"מ והנה יש מי שהוא משוקע בגשמיות מחמת חטא אדם ואינו יכול לבא לבחי' הזאת כמו שנבאר כי הנה ידוע שאדם הראשון היה גבוה מן הארץ עד לשמים ואח"כ מחמת החטא השפילו הקב"ה על מאה אמה ולבאר זה כי הנה ידוע שאפילו בבחי' יראה עליונה יש ב' בחי' יש בחי' שהיא עליונה מכולם היינו שהוא מכיר רוממות ממה"מ ועי"ז הוא מתירא מפניו כמאן דקאים קמי מלכא והוא בחי' נקודה פנימית של יראה ויש עוד בחי' שהוא תחתונה קצת והוא על שהוא מכיר חטאיו ועי"ז הוא מתבונן בבחי' התפשטות המוחין איך יכול לדבר לפני המלך כי כל מלאכי מעלה מצפין על דיבור אחד שיוצא מהאדם בקדושה וטהרה כמאמר יושב תהלות וגו' והוא מתיישב בעצמו כיון שהוא אינו מוטהר והוא מלוכלך בכתמי עוונות האיך יכול להתפלל לפניו ית' וזהו בחי' ב' בהאיך אנפין יקום קדם מלכא וזאת הבחי' היא בחי' תשובה והבחי' עליונה הוא בחי' יראת שמים כי שמים הוא אש ומים שהם שני הפכים והאיך יכולין להיות אחד אבל