בת עין רב

עלמין ולית אתר פנוי מיניה וזאת היראה הוא רצונו ית' וכוונת הבריאה זאת היתה כמאה"כ והאלהים עשה שייראו מלפניו וכשהאדם בבחי' היראה כזו הגם שהעולם נברא בשם אלהים שהוא הטבע אף עפ"כ כשאדם מאמין באמו"ש שהוא אדון כל ומשגיח על כל בפרט ופועל הכל כרצונו וירא ומתפחד מאת הבורא ית"ש יראת הרוממות אזי הוא למעלה מן הטבע ומוסיפין כח וגבורה היינו להשפיע אורות חדשים בעולמות עליונים ותחתונים כי הוא למעלה מן הטבע וזה ג"כ כוונת הכתוב ואם בריאה יברא ה' פי' כי בריאה אותיות ביראה היינו כשהאדם הוא בבחי' יראת הרוממות כנ"ל אז הוא למעלה מן הטבע וגורם בזה ומוסיפין כנ"ל שיברא ה' בכל העולמות אורות חדשים ומפני זה נאמר בבריאות העולם ויעש אלהים את שני המאורות לשון נקבה כי אז היתה בבחי' נוקבא וכאן כתיב לעושה אורים כי עתה הוא בחי' דכר למעלה מהטבע וזהו ג"כ כוונת מאמרם ז"ל שאמר הקב"ה לאברהם צא מאצטגנינות שלך אברם אינו מוליד אבל אברהם מוליד היינו כדבר האמור למעלה צא מן בחי' הטבע כי ניתוסף לך ה"א בשמך ובחי' ה"א היא למעלה מן הטבע כנודע ובבחי' זו תוכל להוליד אך אי אפשר לבא לזו הבחי' שיהיה למעלה מהטבע כ"א שיהיה בבחי' יראה עילאה ובבחי' אמת שכל כוונתו לא יהיה להנאת עצמו רק לה' לבדו שעי"ז יתגדל ויתקדש שם שמים וזאת הבחי' הוא בחי' חי"ת כנודע שעוה"ז הוא בבחי' זיין כמאה"כ כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וגו' וזאת היא בחי' זיין ימים כידוע ז' ימי הבנין ובחי' עוה"ב הוא בחי' חי"ת כי עולם הב"א בגימטר' ח' וזה כוונת מצות ציצית שמונה חוטין כנודע לרמז על בחי' הנ"ל וזהו מרמז מצות תכלת בציצית היינו שאמרו חז"ל תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד היינו שבבחי' חי"ת יבוא לבחי' יראה עילאה המרומז בכה"כ ולכן האדם שהוא בבחי' יראה עילאה בחי' חי"ת הוא למעלה מן הטבע שהוא בחי' זיין כי ח' הוא במספר יותר מזו וזהו ג"כ כוונת השבח המלך המרומם לבדו מאז פי' כשאדם מכוין בכל מעשיו להגדיל ולהמליך את השם הנכבד והנורא לבדו אז הוא בבחי' חי"ת גימט' א"ז לרמז על הבחי' הנ"ל וגם לרמז על אותו האיש שהוא בבחי' חי"ת הוא ראוי למלוך ולוה בא מאמר המדרש ואמר וקרח שפיקח היה מה וכו' היינו שהיה יודע שבעוה"ז שהוא בבחי' זיין ראוי שימלוך משרע"ה מחמת שהוא היה בבחי' חי"ת ואהרן הכהן יהיה בחי' כ"ג והוא היה רוצה ג"כ לעשות דבר שהוא למעלה מן הטבע היינו שתפס בחי' חי"ת הנ"ל אך שלא היתה כוונתו באמת בשביל שיתגדל ויתקדש שם הנכבד והנורא רק היה דורש לכבוד עצמו וזה הוא מדת שקר ונרמז בשמו קר"ח אותיות ק"ר והחליף אות שין באות חית היינו שרצה לתפוס בחי' חי"ת באופן שק"ר ולפי שלא היתה כוונתו באמת נתהפך לרע לו וזהו כוונת המדרש שלקח מק"ח רע גימט' חי"ת במילואו ומחמת שכוונתו היה רק לעצמו ולא שיתקדש שם שמים לכך נתהפך לרע לו ובאופן זה ראיתי פי' הפסוק בוקר ויודע ה' את אשר לו בספר פנים יפות היינו שיודיע ה' מי שכוונתו היתה רק לו להנאת עצמו הנ"ל ואת הקדוש היינו מי שכוונתו בשביל שיתגדל ויתקדש שמו ית' ודפח"ח השי"ת יזכנו להיות מהעובדים באהבה ויראה אמיתית בשלימות אכי"ר

בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו קודם שנבאר זה הפ' מוכרחים אנו לפרש פסוק הקודם לזה ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ולכאורה לישנא דויקח קרח אינו מובן מה לקח הגם שדרז"ל שלקח טלית שכולה תכלת אך קשה האיך רמיזא זאת באורייתא ואונקלוס תרגם ואתפלג וזה ג"כ אינו מובן שתיבת ויקח יהיה פירושו ואתפלג אך נוכל לומר עד"ז דהנה צריך להבין מפני מה נשתנה תכלת למצות ציצית מכל שאר הצבעונים דהנה אמרו רז"ל שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע' דומה לכה"כ ולהבין הרמז מה שרמזו רז"ל בג' דמיונות אלו בד"ז דהנה יש ג' לבושין מחשבה דיבור ומעשה וצריך האדם לקדש ולטהר ג' לבושין אלו היינו שיהיה תמיד מחשבתו דבוקה בהבוב"ה וכל דיבוריו ומעשיו יהיה רק בתורה ומצות ומע"ט לעשות בזה נ"ה ליוצרו ובוראו וזהו שרמזו רז"ל בג'