בת עין קפח

אחת ממצות הי צריך לקבל עליו קודם עשייתה בחי' אהבה ויראת ה' ואחר אשר בא לבחי' אהוי"ר אי אפשר להמשיך בחי' קדושה שתשרה שכינה במעשה ידיו רק ע"י בחי' ענוה שיהיה שפל בעיני וידע שבחי' אהוי"ר שלו אינם בשלימות וישתוקק מאוד לבא לבחי' אהוי"ר אמיתיות שאין הקב"ה בוחר רק בנמוכי רוח כמ"ש אני אשכון את דכא וזה מרומז בפסוק לך אל העם וקדשתם היום ומחר הם שני בחי' אשר צריך האדם לעבודת השי"ת והם אהוי"ר וזו שאחז"ל משה הוסיף יום אחד מדעתו כי ע"י בחי' דעת שהיה בו הוסיף עוד יום אחד היינו בחי' ענוה שצריך האדם להבחין ולדעת שבחי' אהוי"ר שלו אינם בשלימות כמ"ש והאיש משה ענ"ו מאוד ועי"ז זוכה האדם להשרות שכינה במעשה ידיו כמו שאמר המגיד זללה"ה על מה דאיתא בגמרא שאלו מצא קן צפור בראשו של אדם מהו פי' אם מצא איזה אדם ששכינתו ית' חופפת על ראשו שהוא בחי' קן צפור מהו העיקר והסיבה שהביאו לאותה מדריגה אמר להם ואדמה על ראשו פי' שמחשבת אדמה שהוא עפר ואפר על ראשו שמחזיק עצמו לאדמה מצד חומרו וזהו עיקר הסיבה המביאו שיהיה קן לבחי' צפור ותמיד מוסיף להחזיק א"ע במדת ענוה עד שידמה בדעתו שאדמה הוא על ראשו פי' למעלה מראשו באופן שאדמה יותר במעלה מבחי' ראשו שהוא בחי' מה מדריגת משה כידוע ודפח"ח וזהו והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה פי' שהן בבחי' על פני האדמ' ומשה היה בבחי' אדמה על ראשו כנ"ל ונוכל לומר שזה מרומז בפ' אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך שכל אדם שרוצה להתקרב אל הקדושה תחילה צריך שידמה בעיניו שהוא בבחי' חשכות ומזה יוכל לבא לבחי' אור כמאה"כ והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך וגו' ואח"כ נאמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וזהו להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות ואיתא שהוא ק"ג מימין ר"ז משמאל פי' ק"ג מרמז על בחי' מנח"ה שהוא גימט' ק"ג ר"ז מרמז על בחי' או"ר שהוא גימט' ר"ו שמתחילה צריך שידמה בעיניו שהוא בבחי' חושך בחי' מנחה ומזה יוכל לבא לבחי' המשכת אור וקדושה ונוכל לרמז זה בפ' ודמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה פי' כשממשיך ע"ע בחי' קדושה אז הוא מכונה בשם כסא לבחי' קדושה רק שאינו יכול לבא להמשכת קדושה להיות מכונה בשם כסא רק ע"י בחי' ענוה כמאה"כ אני אשכון וגו' שהוא מכונה בשם ארץ כמאה"כ והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך וגו' ודמות הכסא שהוא המשכת הקדושה כנ"ל דמות כמראה אדם מרא"ה אד"ם גימט' הוא בחי' ענוה עליו מלמעלה כמאמר ואדמה על ראשו למעלה מראשו כנ"ל ועתה נחזור לעניננו שצריך לקבל ע"ע קודם כל מצוה בחי' יראה ואהבה שהוא מ"ע ומל"ת וע"ז מרמז הכ' לך וקדשתם היום ומחר ומשה הוסיף יום אחד מרמז על בקי' ענוה שהיא העיקר כנ"ל שהוא הגורם שבחי' יראה ואהבה יהיה קיים אצלו שיוכל לפעול המשכת הקדושה כמאה"כ דור הולך ודור בא והארץ שהוא ענוה כנ"ל לעולם עומדת וגם אפילו מצות ומע"ט שעשה ע"מ לקבל פרס נתעלו ע"י בחי' ענוה היינו כשעושה תשובה ויש לו לב נשבר מזה שעשה המצוה ע"מ לקבל פרס ומי שעושה ע"מ לקבל פרס מכונה בשם עוה"ז ומי שעושה שלא ע"מ לקבל פרס מכונה בשם עוה"ב וזהו יפה שעה אחת כשהוא בתשובה ומע"ט שהם בחי' עוה"ז מכל חיי עוה"ב שבמקום שבע"ת עומדים וכו' וזהו בחי' רות שאמרה ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך שהיתה בבחי' הכנעה ועל ידה נתעלה ונתקן הקרבנות שהקריב עגלון מלך מואב שעי"ז זכה ויצאה ממנו רות כמאחז"ל שהיה ע"מ לקבל פרס וע"י ענוה שלה נתעלו הקרבנות שלו וזה שאה"כ וישם כסא לאם המלך ואיתא בגמרא לאם המלוכה לאם שהמלוכה יצאה ממנה זו רות פי' שבחי' כסא שהוא המשכת הקדושה כנ"ל הוא רק לאם המלך כשהוא בבחי' אם מל"ך גימטריא ענוה זהו בחי' רות ולזה קורים מגילת רות בעצרת שהוא ג"כ בחי' ענוה שהוא יום אחד שהוסיף מדעתו כנ"ל ולזה נקרא יום חמשים לספירה עצרת כמאחז"ל קשה עלי פרידתכם שבחי' ענוה הוא בחי' קיום לבל יהיה פירוד ח"ו וזהו רב יוסף ביומא דעצרתא פי' ביום שהוא מכונה בשם עצרת עבדו ליה עגלא תלתא מרמז שביום הזה צריך לבא לבחי' שתמיד