בת עין קפו

קדושה שינטל מהם סלת תהיינה (סולת הוא בחי' מלכות בגימ') חמץ תאפנה ר"ל שתניפו בחי' חמץ שהוא נלקחה מהם או מיצה"ר כנ"ל וזהו פי' הגמרא רב יוסף הוה עבדו ליה עגלא תלתא ביומא דמעצרתא אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא כי שתי הלחם הם בחי' יוסף כי שני פעמים לח"ם גימ' יוס"ף ועבדו ליה עג"ל משולש היינו שלשה פעמים עג"ל עולה מספר ש"ט ועם א' של אור עולה ש"י כמאמר להנחיל אוהבי י"ש ואחז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות ואיתא בסידור או"ר מימין מנח"ה משמאל ובין שניהם גימ' י"ש ולכן נקרא עג"ל משולש כי מנ"חה גימ' ק"ג גימ' עג"ל שבשמאל ויש כנגדו בימין כפל היינו ר"ו ואות א' הכוללם גימ' ש"י וכל זה האי יומא דקא גרים בשתי הלחם גימ' יו"סף שהן שני הקדושות הנ"ל עי"ז נתעבד עגלא תלתא בחי' ש"י עולמות ואז נתרומם בחי' מלכות כמאה"כ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כו' פי' שיהי' לכם בחי' מלכות שמים שלימה באמת שכל או"א מישראל יקבל ע"ע עול מלכות שמים לבל ישכח אפילו רגע וישים תמיד ללבו איך שמלא כל הארץ כבודו ויטהר א"ע במדו"מ: וזשאה"כ וי"הי בי"ום כלת משה וגו' ונקרא כלות שני כלות ר"ל שהתורה נתנה אחר מ"ט יום לסה"ע ואו נתנה בחי' הקדושה גם מאוה"ע כנ"ל וזה מרומז בפסוק ויה"י ביום ב' התיבות חסר המם עולה מספר מ"ט ואות מם עם תיבת כלות מרמז לבחי' מלכ"ות שמים שנתרוממה ביומא דעצרתא ע"י שתי הכלות שהן שתי הלחם כי כלה הוא בחי' חבה בחי' קדושה וכאן הי' שני בחי' קדושה כנ"ל והן השני כלות של משה להקים את המשכן ר"ל עי"ז הוקם המשכן פי' ע"י שמקבלים עומ"ש בשלימות יבנה בהמ"ק בב"א ויקריבו נשיאי ישראל ראשי כו' כי ידוע שהשנים עשר שבטים המה נגד י"ב אותיות של אדני במילואו כי בשעת מ"ת נתמלא בחינות אדנ"י בחי' מלכות שמים ונתייחדה לישראל ע"כ הקריבו הי"ב נשיאים אז קרבנות כי אז נתמלאו האותיות וזה הוא הטעם שאומרים רות בשבועות כי רו"ת כמנין מילואו של אדני ע"כ ממנה יצא דוד שהוא מלכות על ישראל ובימיו נתמלאה המלוכה בחי' מלכות שמים וזהו דאיתא במדרש בשעת קבלת התורה נזדעזעו כל העולם ונתקבצו כולם אל בלעם והשיב להם ה' עוז לעמו יתן וגו' פי' שהרגישו שנסתלקה חכמתם כי נטלה מהם כל אור קדוש' שהיה להם ונתנה לישראל ובלעם הרגיש ג"כ בדבר ואמר שאין זה אלא לקבץ כולם לעם ה' שמקבלים התורה: עוד דרוש לשבועות

ויוצא משה את העם וגו' ויתיצבו בתחתית ההר. ואיתא בגמרא מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית ואמר להם וכו' ואיתא עוד בגמרא בשעה שעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן ולכאורה הדברים נראים כסותרין זא"ז שבתחילה משמע שישראל עמדו תחת ההר ואח"כ משמע שעמדו על ההר וגם קשה קושיית התוספות למה הוצרך הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית הלא אמרו מקודם נעשה ונשמע גם מ"ש חז"ל שקדמה עשייה לשמיעה אינו מובן איך אפשר להקדים עשייה לשמיעה ולבאר כ"ז נקדים לפרש מה דאיתא בגמרא ע"פ מימינו אש דת למו שהתורה ניתנה אש שחורה ע"ג אש לבנה ואינו מובן לכאורה עפ"י פשוטן של דברים ונוכל לומר בד"ז דהנה יש ב' בחי' במצות התורה היינו מ"ע ומל"ת והנה קיום מ"ע נמשך מבחי' אהבה מחמת שאוהב את הבוב"ה עושה רצונו ית' ומצות ל"ת נמשך מבחי' היראה שירא לעבור על רצונו ית' והנה בחי' אהבה הוא בחי' חסד ובחי' יראה הוא בחי' גבורה והנה איתא בזוה"ק אוריתא מגבורה נפקת וכתיב ותורת חסד על לשונה ונוכל לומר שזה קאי על מצות עשה שהוא בחי' חסד והזהר קאי על מל"ת שהוא בחי' גבורה והנה קיום מ"ע הוא בחי' המשכת קדושה היינו כשיקיים מצוה אחת ממצות ה' ממשיך עליו קדושה עליונה וכשעובר ח"ו על מל"ת פוגם ח"ו בקדושה עליונה וזה הכלל שאין באפשרי לקיים שום מצוה ממצות ה' כדי להמשיך קדושה עליונה על גופו אם לא שנזהר מתחילה שלא לעבור על רצונו ית' במדו"מ והסברה נותנת כן שהאיך אפשר להמשיך עליו הקדושה