בת עין קעד

שבקדושה פחות מעשרה וג"פ עשרה הוא למ"ד וצריך להמשיך בחי' למ"ד עשירית שהוא דבר שבקדושה לבחי' אבות בזה העולם הגשמי שע"ז מרמז אות ג' שאינו בחי' עשיריות היינו להיות כלתה נפשו רק לדבר במקור החיים אור א"ס ב"ה בשבע מדות עליונות שע"ו מרמז בחי' ספירת העומר שצריך לספור שבעה שבועות ולא לכוון להנאת עצמו כלל לקבלת שכר או יראת עונש וזה כוונת רש"י ז"ל להזהיר גדולים על הקטנים היינו שצריך לראות להמשיך אור זהיר צח ומצוחצח מבחי' גדלות בחי' האבות בחי' מדות קדושות עליונות בזה העולם הגשמי שהוא בחי' קטנות שכל מעשיו בזה העולם יהיו רק בהשתוקקות לדבק במדות קדושות עליונות ועי"ז מעורר המשכת שבע מדות קדושות בזה העולם שנזכה לזה אכי"ר

והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו וגו'. ודרז"ל אם אין לו גדלוהו משל אחיו ולכאורה אינו מובן מה ענין אזהרה זו לכאן גם להבין מאחז"ל בזמן שמצנפת בראש כהן גדול עטרה בראש כל אדם ויש לדקדק הלא כל הכהנים היה להם מצנפת בראשם ולמה הוזכר כהן גדול דווקא אך דהנה הכהן גדול שהיה מקריב קרבנות ומייחד יחודים בעולמות עליונים וממשיך שפע טובה ברוחניות ובגשמיות בוודאי היה כל המדות שלו בשלימות הקדושה עד שנעשו כלים מוכנים לקבל בהם אור ה' כמו נר שמקבל בתוכו שמן וכן היה מאיר בחי' שמן המשחה שהוא בחי' בינה בחי' יראה עילאה שהוא למעלה מהו' מדות עליונים ולכן נקרא שמן מלשון שמיני שהוא שמיני למדות והיה מאיר בהז' מדות שהי' בחי' נר לקבל השמן ולזה היה משקל הבשמים הנתנים בשמן המשחה אלף שבע מאות וחמשים כמנין ז"פ נר כדי שיאיר בכל ז' מדות שנקראים נ"ר וזה שהיה משמש בח' בגדים פי' שהיה משמש בבחי' הנ"ל שנקרא שמנה שהיא מקור המדות הנ"ל בבחי' מקיף על המדות ולזה מרמז המצנפת בחי' מקיף על הראש וכל גודל בחי' השראת השכינה היה לו דווקא ע"י בחי' ענוה כמאחז"ל על המצנפת יבא דבר שבגובה ויכפר על דבר שבגובה על גסות הרוח פי' ע"י שהיה לו בחי' ענוה המשיך ע"ע בחי' מצנפת בחי' מקיף בחי' השראת השכינה עילאה ובזה המשיך השראת הקדושה בחי' עטרה בראש כל אדם וזשאה"כ והכהן הגדול מאחיו ודרז"ל אם אין לו גדלוהו כלומר אם בחי' אין לו היינו בחי' ענוה יש לו אז גדלוהו משל אחיו ר"ל נעשה גדול מכל אחיו מכל ישראל והכהנים שהם בחי' אחים ורעים להקב"ה כמאחז"ל לא זו מחבבה עד שקראה בתי לא זו כו' עד שקראה אחותי לא זו כו' עד שקראה אמי כי יש ג' בחי' א' בחי' בת היינו בחי' יראה ב' בחי' אהבה בחי' התחברות לקדושה והוא בחי' אחות מלשון אחי ורעי ג' בחי' המשכה שפע וקדושה מלמעלה הוא בחי' אם וזהו ששאר הכהנים וישראלים שהיו בבחי' אחים והכהן הגדול ע"י בחי' ענוה שהי' לו היה בבחי' אם להמשיך להם כל טוב שפע וקדושה מלמעלה גם תיבת מאחי"ו גימט' אדני גי' היכל היינו שהיה ממשיך קדושה מלמעלה מבחי' שם אדני יה"ר שנזכה לזה אכי"ר

כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב וגו' ויל"ד שלכאורה תיבת מזרע אהרן הכהן מיותר כי בכאן הי' מדבר לנוכח אל אהרן בעצמו כהתחלת הענין דבר אל אהרן וגו' והל"ל איש מזרעך וגו' ולהבין דבר זה הנה משה אמר לאהרן למה אתה בוש לכך נבחרת פי' שלכן נבחר אהרן על שהיה לו גודל בושה והכנעה לפני ה' ולכן נבחר שיהא הוא המקריב קרבנות לישראל אמנם בשעת הקרבתו את הקרבנות היה כוונתו שהשם יקבל מאתו הקרבנות לרצון מחמת חבתן שהם בחי' בנים לה' ולא מחמת עצמו ולוה אמר ה' דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בנ"י וגו' ור"ל וינזרו מלשון נזר ועטרה היינו שבחי' עטרה שלהם בחי' הקדושה ידעו שעיקר המשכת הקדושה הוא מקדשי בנ"י היינו מחמת קדושת בנ"י ולא יחללו את שם קדשו במה שיסברו אשר הם מקדישים היינו שהמשכת הקדושה היא מצדם זה כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן היינו שהיה חסרון שיחסר לו בחי' מזרע אהרן שצריך שיהיה