בת עין קסז

קדושות יה"ר שנזכה לוה אמן

או יאמר ע"ד עבודה ונקדים לבאר מה דאיתא בזוה"ק ע"פ קדושים תהיו דייקא ולכאורה אינו מובן כפשוטו ונ"ל בד"ו דהנה עיקר העבודה היא שצריך אות תמיד להגביר כח הנשמה על הגוף הן בתורה ומצות ומע"ט שלא לכוין להנאת עצמו כלל בעת עוסקו בהם רק לעשות נחת רוח לבו"ע ב"ה והן בצרכי גשמיות ההכרחיים גם שם צריך להגביר כח הנשמה שלא לכוין ח"ו למלאות תאוותו רק שיוכל בכח האכילה ההוא וכדומה מהנאת גופו לעבוד את ה' והנה ב' אותיות משם העצם ב"ה מורה על בחי' קדושה בשעת תורה ותפילה וב' אותיות אחרונות משם העצם ב"ה מורות על בחי' קדושה וטהרה בעת עוסקו בצרכי גשמיים ההכרחיים שא"א זולתם והנה תיבת תהי"ו גימטר' נשמ"ה הוי"ה מרמז שצריך להגביר כח הנשמה שיהיה בבחי' קדושה וטהרה הן בשעת עוסקו בתורה ותפלה שמרומז בב' אותיות הראשונות משם העצם ב"ה והן בשעת עוסקו בצורכי גשמיים ההכרחיים שמרומז בב' אותיות אחרונות מהשם וזהו שכתוב בזוה"ק קדושים תהיו דייקא היינו להיות דייקא בבחי' קדושה וטהרה בב' בחי' הנ"ל ולא להיות מבחי' עובדי ה' רק בשעת לימוד התורה אבל בשעת עוסקו בצרכי עוה"ז. ההכרחיים נשכח יראת ה' מלבם וממלאים תאוותם רק בשביל הנאת עצמם וזהו ג"כ כוונת המדרש יכול כמוני היינו יכול שלא תהיה עבודתכם אותי רק בבחי' שאינו שייך רק בי כמ"ש בגמרא מנין שהקב"ה מתפלל ולא תראו להגביר הנשמה רק בעת עוסקיכם בתורה ותפלה אבל לא בעת עסקיכם בצורכי גשמיות ההכרחיים לזה גמר אומר המדרש ת"ל כי קדוש אני ה' היינו שבחי' קדוש שמרמז על בחי' קדושה רק בתורה ותפלה ומע"ט כי תבת קדו"ש גימטר' נשמ"ה י"ה זהו רק אני ה' היינו שאני ה' איני צריך קדושה רק בתורה ותפלה שדברים גשמיים אינם שייכים בי קדושתי למעלה מקדושתכם היינו כשתרצו שתתעלה ותנשא קדושתי היא מקדושתכם היינו שתראו לקדש עצמכם באלו הדברים השייכים בכם היינו דברים גשמיים ההכרחיים גם הם צריך לעשותם רק בלתי לה' לבדו ולא להנאת עצמו ח"ו ואז יהיה בגודל קדושה וטהרה ע"י התגברות כח הנשמה על הגוף שנזכה לזה אכי"ר

קדשים תהיו כי קרוש אני ה' אלהיכם וגו' ונ"ל ע"ד עבודה לה' דהנה עיקר עבדות ה' הוא בבחי' המחשבה היינו לקדש ולטהר ולהמליך מלכות כל עולמים ית"ש במחשבה בלי הפסק אפילו רגע אחת זהו עיקר עבדות ה' אך באמת קשה מאוד לבא להזדככות החומריות כ"כ שתמיד תהיה מחשבתו דבוקה בבו"ע ב"ה אפילו בשעה שעוסק בצרכי הגשמיים לכך נתן לנו התורה ומצות מעשיות שע"י שעוסק בתורה ומצות מעשיות בהתגלות האברים נזדככו האברים מחומריותם ואח"כ יוכל לבא מזה לבחי' עבדות ה' בבחי' מחשבה כמאמר הגמרא רצה לזכות היינו לזכך אותם שיוכלו לבא לבחי' עבדות ה' בבחי' מחשבה לפיכך הרבה להם תורה ומצות להזדכך ע"י תומ"צ מהחומריות כנ"ל ונ"ל שזהו כוונת המשנה שנים שעוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אז נדברו וכו' מנין שאפילו אחד וכו' שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו שלכאורה אינו מובן ההוכחה מהפסוק מהיכי מוכח שדווקא כשעוסק בתור' אך נוכל לומר שהמשנה מרמזת ב' בחי' עבדות ה' היינו שנים שעוסקים בתורה מרמז כשאדם עוסק בתורה ומצות מעשיות שהוא בקי' התגלות ונזדכך החומריות שלו עי"ז ואח"כ עובד את הבוב"ה בבחי' מחשבה שהיא בחי' סתום יה"ר שנזכה לבחי' זה אך לפעמים מחמת שאין הפנאי גורם א"א לקיים המצות מעשיות ולעסוק בתורה בהתגלות האברים ע"כ מוכרח לעבוד את הבוב"ה עכ"פ במחשבה לבד היינו הגם שעוסק בעניני עוה"ז תהיה מחשבתו קשורה ודבוקה בבוב"ה בכלות הנפש ממש וזהו ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה פי' שעובד את הבוב"ה בבחי' אחד במחשבה לבד אעפ"כ מקבל שכר ע"ז שנאמר ישב בדד וידום וכו' וזהו קדושים תהיו לשון רבים היינו שתקדשו עצמיכם בשתי קדושות הנ"ל בחי' סתום וגליא כי קדוש אני ה' אלהיכם היינו כמו ששמי הקדוש סתום וגליא ששם הקדוש הוי"ה הוא סתום ושם אלהים הוא בהתגלות וזהו איש אמו ואביו תיראו היינו שיהיה לכם בחי' יראה הן בבחי' אב שהוא מרמז על המוח