בת עין קנה

חותמו של הקב"ה אמת ויבואר עפ"י הפסוק גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום כי חותם נקרא דבר המגין לפני דברים המפסידים אותה שלא יכנס בה שום טמא ובכדי להרחיק הדברים המאוסים ומחשבות זרות ופניות צריך האדם להכיר ערכו ובחי' קטנותו ושפלותו איך יערב לבו שהוא עובד ה' באמת כי לבא למדת אמת לאו כל מוחא ולא כל אפין שוין רק כל אחד לפי בחי' ערכו כי מדת אמת לית ביה תפיסה ולא השגה כמה דלית השגה בעצמותו ית' כי הוא ושמיה חד ואיתא בזוהר וא"ו דשם הויה מרמז על מדת אמת רק אנו מתפללים וטהר לבנו לעבדך באמת שהשי"ת יטהר לבנו לעבדו באמת עכ"פ בדברים החיצונים בכדי שע"י אחיזתו בהאמת שבדברים החיצונים יעייל קצת בעבודת הקודש עבודה פנימית וכדי שיהיה הכנה להשרות עליו מדת האמת בעבודת הקודש כפי אחיזתו במדת האמת בדברים החיצונים רק כדי שלא יפול האדם בתרדימת העצלות בעבודת הקודש ע"י שיכיר את מיעוט ערכו ושפלותו בהאיך אנפין יקום קדם מלכא שהוא מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מניה ויודע במעשיו הרעים אוי העצה להתחזק א"ע בעבודת הקודש לקבל עליו עומ"ש מכאן ולהבא שלא לשוב לדרכיו הרעים ויהיה מוכן לשרתו ית' בסו"מ וע"ט אזי אפשר להאדם להתחזק א"ע בעבותות האהבה לעבודתו ית"ש ועל בחי' זו נקרא שמו ית' אהי"ה בחי' לעתיד ואיתא בתיקונים אהי"ה פעמים אהי"ה גימטר' אמת וגם איתא שהשם אהי"ה בג' מילואים בההין ביודין באלפין עם הכוללים הוא גימטר' חותם ובהיות שבלתי אפשרי לבא לזו המדרגה של אמת כלל ולזה אמרה כנ"י עכ"פ שימני כחותם כדמיון חותם היינו בדברים חיצונים ובמדריגות הקטנים עכ"פ נהיה נאחזים במדת אמת ובזה יש לרמז הפ' נפשי בכפי תמיד נפשי הוא לשון השתוקקות היינו שאני משתוקק עכ"פ בכף הדמיון של מלת כחותם שחות"ם גימטר' תמיד כי דבר המגין ושומר צריך להיות בתמידות אך אפי' לבא לבחי' זו בדמיון החותם בלתי יתכן אם לא בדעת כמאחז"ל גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות כי הדעת היא כף המכריע לעבודתו ית' ולזה הוא מלת כחותם בגימטר' דעת ואזי אם יקנה בעצמו עם הדעת קצת מדת אמת יזכה עי"ז שיקובל תפלתו ודבריו לא ישובו ריקם מאתו ית' ויראה לרמז בזה הפ' האזינו השמים ואדברה היינו לומר אם יזכה עם הדעת למדת האמת כי הב' תיבות האזינו השמים גימטר' דעת אז ואדברה יהיו דברי נשמעים והבן: פרשת תזריע

אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא. וי"ל שלכאורה תיבת תטמא הוא מיותר ולהבין זה עדה"מ נוכל לומר ע"פ דאיתא בזוה"ק עמא דחשוכא מהפכין לנהורא כו' דהנה עיקר שעשוע דקוב"ה בישראל ע"ק שמהפכים מדה"ד למדה"ר היינו שבכל בחי' דינים רואין ומסתכלין בחי' חסדי הש"י שמאמינים בה' כי חפץ חסד הוא ומה ששולח על אדם איזה צרה ר"ל הוא בחי' חסד כדי שיפשפש במעשיו בין כשיש לאדם איזה יסורים בגשמיות או ברוחניות שרואה שאין עבודתו שלימה הכל הוא לטובתו כדי להעלותו לתשובה עלאה יותר כי גם בחי' דינין בחי' גבורה בחי' שמאל נכלל בו בחי' חסד כדאיתא יהי אור דא ימינא ויהי אור דא שמאלא שגם בחי' שמאל בחי' גבורה נקרא בחי' אור בחי' חסד אלא שבחי' חסד שבו הוא מכוסה ולכן בתיבת שמאל נכלל שם אל בחי' חסד וזהו רצון הבורא ב"ה שיבין כ"ז ושיאמין באמונה שלימה שהוא בחי' חסד ובזה מעלה בחי' הדין ונתהפך לבחי' חסד כדאיתא בזוה"ק ע"פ וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם ידו כתיב דבעיא לארמא ימינא על שמאלא פי' שצריך האדם להרים ולהגביר בחי' חסד בחי' ימין על בחי' שמאלא בחי' דין לומר שכל עיקר היסורים הוא בחי' חסד כנ"ל ובזה נתהפך מצרה לחסד כמאה"כ ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא וגו' ענינו וגו' דהנה מנחה הוא בחי' דינין בחי' שמאלא ואליהו הנביא הוא בחי' אתחלתא דגאולה כמאה"כ הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' פי' ויהי בעלות המנחה היינו כשמעלין את המנחה באי' דין למעלה לבחי' חסד כנ"ל נתהפך בחי' דין מה שהיה בתחילה בחי'