בת עין קנד

השירים שיר שהוא קודש קדשים אשר לשלמה למלך שהשלום שלו וסי' פי' כי כל אחד היה בחי' מקדש ע"י בחי' ענוה כמו שנתבאר כמה פעמים והיה בהם בחי' הכנעה בחי' לב נשבר שהיה מספר ל"ב ונחלק לשנים ונעשה י"ו לעילא י"ו לתתא ודברו אמת בלבבם שכל הטוב שנשפע להם הכל מצד חסדו ית' וכל הנדבות שנדבו לבנין בהמ"ק ידעו שאינם נותנין משלהם כ"א משלו ית' כמאחז"ל תן לו משלו כי אתה ושלך שלו שזה הוא עיקר הצדקה לידע שאין נותנן משלו כ"א משל ה' שנתן לו בחנם ברוב חסדו וטובו ית' ודור של שלמה הע"ה היו באותו בחי' הכנעה וענוה ונדבו נדבה לבנין ביהמ"ק באותה בחי' וכוונה הטובה לה' ועי"ז זכו להשראת השכינה וע"ו שר שלמה שיר למלך שהשלום שלו ר"ל בעבור שידעו ויבינו שכל השלום וכל הטוב שלו ית' שנתן ברוב חסדו וטובו ית' שנזכה לזה אכי"ר

אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש וגו' שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי איתא באור החיים על מדרש טיפת דיו נשאר בקולמוס וממנו זכה משה לקרני הוד פירוש שמשה כתב בתורה ענ"ו חסר יוד מחמת שלא היה בעיניו בתכלית השלימות של ענוה ולכן כתב ענ"ו חסר יוד וממנו זכה לקרני הוד עכ"ד ע"ש ואפשר לפרש עד"ז והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני וגו' פירוש שבעבור זה לא היה משה בעיני עצמו בתכלית שלימות הענוה מחמת שהיה מנהיג כל אדם אשר על כן היה צריך להתנהג בקצת התנשאות לכן לא היה בעיניו בשלימות הענוה וע"ו כתב ענ"ו חסר יוד. ואיתא בזוה"ק על פסוק שחורה אני ונאוה וגו' זהו בחי' יוד שאין בו שום לבנונית ע"כ מרמז לבחי' ענוה שאין בו שום לבנונית ר"ל שאין רואה בעצמו שום מעלה וטובה ויש בחי' גדולה עוד יותר והיא בחי' יוד פעמים יוד היינו שאפילו בחי' ענוה שבו אינו רואה בעצמו וזהו בחי' יוד פעמים יוד היינו ענוה שבענוה וזהו מאמר חז"ל אל תקרי מה אלא מאה פי' שע"י בחי' מ"ה בחי' ענוה יהיה נעשה בחי' מאה היינו ענוה שבענוה יוד פעמים יוד עולה מאת וע"ז ישפיע מאה ברכות בכל יום: ובחי' זו של מאה היינו יוד שביוד היה למרע"ה שלא הכיר בעצמו הענוה כנ"ל וזהו ג"כ מאמר שלמה ע"ה אל תראוני שאני שחרחורת היינו שחור שבשחור שאין בו שום לבנונית היינו שאין בי בחי' ענוה ולא עוד אלא שאין אני רואה בי מה שאין לי בחי' ענוה. ואמר שכל זה היא מחמת ששזפתני השמש ר"ל שהארת השמש הארת התורה לא היה פלי כראוי כי השמש זורחת על האדם בכמה גוונין כמאחז"ל עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו כיון שהחמה זורחת עליו נשתנה לכמה גוונין היינו שעוף אחד יש בכרכי הים ששם מדור של בחי' כו' ולכן נשתנה מחמת הארת השמש וכיוון שעולה לאיזה מעלה ע"י הארת החמה נשתנה לבחי' התנשאות אבל עיקר העבודה היא שכאשר זורחת עליו החמה היינו הארת התורה שיקום בבחי' ענוה שלו כמקודם כדאיתא בס' פנים יפות על פסוק מי יעלה בהר ה' וגו' פירוש שיעלה באיזה מדריגה לטובה ויקום על בחי' ענוה שלו וזה אמר שלמה המע"ה למה לא האירה בי השמש כראוי כי בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים וגו' היינו להיות שומר ומנהיג ישראל לשמור בחי' כרמים שלהם שתזרח עליהם השמש היינו הארת התורה כראוי ולא כעוף זה ששמו כרו"ם שהחמה זורחת עליו כנ"ל. לכן כרמי שלי היינו בחי' כרום שלי לא נטרתי ולא עמדתי על בחי' ענוה מחמת שהייתי צריך להתנהג בהתנשאות קצת כנ"ל וזהו בחי' יוד שביוד הנ"ל יהי רצון שנזכה למקצת מן המקצת אמן כן יהי רצון

מי יחנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך וגו' ונ"ל עפ"י מאמר הגמרא שהקב"ה מלמד את האדם כל התורה בעוד שהוא במעי אמו וכיון שיצא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכח כל התורה שלמד כו'. וזה פי' הפ' מי יתנך כא"ח לי שהקב"ה אומר לאדם הלוואי מי יתנך שתהיה לי כאח א"ח בגימט' ט' כלומר כמו שהיית לפני במדרגה בתשעה ירחי לידה הלוואי אמצאך שתהיה במדרגה זו בחוץ כלומר ביציאתך לאויר העולם תשיג ותגיע אל מדרגה זו אז אשק"ך כלומר אשפיע לך כל טוב

שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך יראה המכוון בזה עפ"י מאמרם ז"ל