עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין קלט

Bat Ayin 139 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

בבחי' א' לכן הוא סו"מ וע"ט בכל רגע מחמת שתמיד נחקק בלבו אהבתו ית' והן מי שעובד להבוב"ה בבחי' ב' לבך הוא סו"מ וע"ט בכל רגע מחמת שתמיד אמונת ה' בלבו והכלל שתמיד צריך להיות מתחילה בבחי' כהן הדיוט שהוא מרמז על אחד לתתא ומזה יוכל לבא לבחי' כ"ג שהוא מרמז על אחד לעילא וזהו קוב"ה אחד לעילא לא יתיב על כורסיא דיקרי' עד דאתעבידת ברזא דאחד כגוונא דיליה למהוי אחד באחד פי' לבא מבחי' אחד לתתא לבחי' אחד לעילא והבן ולכך בחי' עבודה שהיא מכונה באות א' מכונה ג"כ בשם כהן שאותיות ה"נ"ך אין להם בן זוג היינו ה' ביחידות נ' בעשירות ך' במאות והמה רק בחי' אחדות גם בחי' עבדות הנ"ל מכונה בשם עולה שתיבת עולה בגימט' אלף במילואו וזהו צו את אהרן ואת בניו בחי' כ"ג וכהן הדיוט לאמר זאת תורת פי' כך הוא התורה והחוקה בדרך עבודה להשי"ת העולה היא העולה פי' לבא מבחי' אחד לתתא לבחי' אחד לעילא כמאמר זוה"ק למהוי אחד באחד ואפשר לומר שזהו כוונת הזוהר על פסוק או מי יחזיק במעוזי שלום יעשה לי יעשה שלום לי ואיתא בזוה"ק תרין שלמין איכא הכא שלמא לעילא שלמא לתתא עכ"ל דהנה בחי' עבדות מכונה בשם השלום בחי' שלימות ויש בחי' עבדות לעילא ובחי' עבדות לתתא וזהו שלום לעילא שלום לתתא ע"י ב' בחי' עבדות הנ"ל מהו שלום שלום לרחוק לקרוב חד לצדיק גמור וחד לבעל תשובה מרמז לב' בחי' הנ"ל הינו צדיק גמור הוא בחי' ב' ובע"ת הוא בחי' א' (כאן חסר): דרוש לשבת הגדול

וידבר ה' וגו' צו את אהרן וגו' זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה וגו'. ומסיים בסוף הענין דקרבנות ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם לה' במדבר סיני ויש לדקדק לכאורה הוה ליה למכתב במדבר סיני קודם להקריב ולכתוב את בני ישראל במדבר סיני להקריב וגו' גם להבין ענין פסח מצרים שהיה מקחו מבעשור. הנה עיקר ענין יציאת מצרים שיצאו מהקליפות נון שערי טומאה ונכנסו לנון שערי קדושה ומקור הקליפות הוא בחי' גסות ובמצרים היו בבחי' גסות הרוח לכן ממה שהיו בתחלה בבחי' אדם בשלימות ומחמת גסות הרוח נסתלקה בחי' הקדושה כמאמר אין אני והוא יכולין לדור בעולם אחת ונסתלקה בחי' א' מן אד"ם שנסתלקה בחי' אלוף בחי' אלופו של עולם בחי' קדושה מן אדם ונשאר אותיות ד"ם וזהו למכה מצרים בבכוריה"ם כל"ח היינו שהכה ה' בחי' בכוריהם בחי' גסות כי בכור הוא בחי' גסות ושמעתי בשם אחד שפירש מאמר חז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם כו' כדי כו' ופירש ע"ד מאחז"ל יתוש קדמך במעשה בראשית היינו שע"י שיזכור האדם שיתוש הוא קדום לפניו במעשה בראשית עי"ז לא יתגאה האדם ואם היה נברא העולם במאמר אחד היו כל הנבראים בפעם אחת בהשוואה ולא היה קדימת היתוש וכשנברא בעשרה מאמרות היה קדימת היתוש ועי"ז יגיע שפלות לאדם ולא יתגאה ויהיה שכר טוב לצדיקים ולבחי' זו מרומז שפסח של מצרים היה מקחו מבעשור לרמז לבחי' בעשרה מאמרות הנ"ל בחי' שפלות ולזאת אם שבאמת במחשבה היה יעקב אבינו ע"ה הבכור ליצירה ונולד עשו תחילה כדי שלא יהיה ליעקב אע"ה בחי' התנשאות וגסות ח אמנם גם בחי' שפלות ביותר ג"כ אינו שלימות בעבודה כ"א יושפל בעיניו ביותר לא יוכל להתקרב ולגשת אל הקודש לתורה ולתפלה מחמת רוב שפלותו באומרו מי אני אשר אקום קדם מלכא להתפלל ולייחד בעולמות העליונים ובעבור שפלותו יפול לבו בקרבו ח"ו ביותר לכן צריכין ג"כ למעט התנשאות לשם ה' ולכן קנה יעקב הבכורה מעשו כדי שיהיה לו מעט התנשאות וחיזוק הלב לעבודת ה' ית"ש וברוב שפלותו אמר קטונתי מכל החסדים ומכל האמת ותיבת האמת נקוד בזקף קטן פירוש שבחי' קטן זקוף למעלה כי מאן דזעיר איהו רב וזהו בחי' שבת הגדול שיזדקף למעלה כדאיתא בזוה"ק כי עיקר התקרבות וכניסה לעבודתו לבחי' קדושה הוא ע"י בחי' ענוה ולא יתהלל האדם א"ע בשום טובה שיש לו כמאה"כ אל יתהלל חכם בחכמתו וגבור בגבורתו ועשיר בעשרו כי באמת הקב"ה לא נתן לו הפאה והחכמה כדי שיתגאה