בת עין קכח

נברא ממש ואז הי' בחי' משכן בשלימות ואח"כ כשחטאו נסתלקה השכינה מהם ונחרב הבחי' משכן ואח"כ כשעשו תשובה חזרה בחי' משכן וזהו המשכ"ן משכ"ן שני פעמים משכ"ן העדו"ת כי בחי' השני' היא יקרה מאוד כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ע"כ יקרא בחי' השנית בחי' עדו"ת מלשון תכשיט אשר פקד על פי משה ר"ל שנעשה ע"י בחי' ענוה שהוא בחי' משה כמאה"כ והאיש משה ענו מאוד כי במה היה מדת ענוותנותו של משה שהיה ענ"ו חסר יו"ד אותיות עו"ן ר"ל שהי' נושא עו"ן לכל מי שחטא נגדו ובזכותו גם הקב"ה היה נושא עו"ן לישראל ומחל להם על אותו עו"ן והחזיר להם בחי' משכן שנית שהוא גדול מהראשון כמאה"כ גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון כנ"ל וזש"א עבודת הלוים וגו' כי בחי' תשוב"ה נקרא' בחי' לו"י כדאיתא בזוהר על ועבד הלו"י הו"א לוי אשלי' לשמאלא ע"כ: פי' לו"י הו' בחי' גבורה והוא אשלים לשמאלא ר"ל שתקן בחי' שמאל בחי' חשוכא והפך לנהורא ועשה תשובה וזכה לבחי' הו"א גימ' י"ב ר"ל שבע"ת זוכה שימחול לו ה' עוונותיו ע"י בחי' א' של שם אל וממילא נמשך כל שאר הי"ב מדות וזה היה בר"ח ניסן שהוקם המשכן ע"י בחי' תשובה ונעשה מן שהיה תחלה החרש היה לבם ר"ל שלבם נעשה כחרש שאינו שומע ואינו מבין בחי' אלהות מחמת התגשמות בהבלי עוה"ז ואח"כ ע"י שעשו תשובה והוקם בחי' משכן נעשה החודש הזה לכם ונתמלא האותיות דז"כ שהיו מתחלפים להם בראשונה ונתתקנו אח"כ האותיות דז"כ גימ' א"ל כנ"ל

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד ע"פ משה עבודת חלוים ביד איתמר וגו': ופרש"י המשכן משכן ב' פעמים רמו ב' פעמים על עונותיהם של ישראל ולכאורה תמוה שהרי המשכן לא נתמשכן רק המקדש בית ראשון ובית שני ועוד קשה למה לא נמנה גם מה שנמסר ביד אלעזר וא"ל ע"ד העבודה וקודם נבאר מה שלכאורה קשה מה שאמרו ע"פ ובצלאל עשה את כל אשר צוה ה' אשר צוה לא כתיב אלא כל אשר צוה אפילו מה שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני כמה שצוה לעשות תחילה כלים ואח"כ משכן אמר לו בצלאל מנהג העולם לעשות. תחילה בית ואח"כ לשום כלים בתוכו אמר לו משה בצל אל היית בוודאי כך צוה לי הקב"ה וכן עשה המשכן תחילה ואח"כ כלים במשכן פנימי וקשה למה באוהל המשכן עשה קודם מזבח החיצון ואח"כ האוהל ונוכל להבין זה ע"ד העבודה היינו בנין המשכן היה בכדי להשרות שכינתו בעוה"ז וע"י שהתנדבו כל או"א ליתן על המשכן להשראת שכינתו לכך השרה שכינתו בתוך כאו"א ובתוך המשכן היה היכל וקדשי קדשים ובתוכם כלים וזה היה פנימיות וגם היה אוהל על המשכן ומזבח החיצון בתוכו וזה היה חיצוניות והאדם הוא ג"כ משכן ויש בו ג"כ שני בחי' אלו שיש צדיק שעובד את ה' ביראה ואהבה בלי הפסק רגע וכוונתו רק לעשות נחת רוח ליוצרו ואינו נחשב בעיניו כלל שום שכר ועונש הן בעוה"ז והן בעולם הבא וזה הכוונה הוא בתשובות יותר מהמצוה עצמה שהמצוה עצמה היא פרט והכוונה הוא כלל והיא כמו מקיף וראשית ובחי' זו הוא עבודה פנימיות מרמז על משכן הפנימי והמצוה עצמה מרמז על הכלים ויש צדיק שעובד ה' בבחינת סור מרב ועשה טוב בשביל שכר ועונש וגם זה הוא בחי' עבדות מצד האמונה שיש לו בהבוב"ה שיש שכר ועונש ואף על פי כן היא עבודה חיצונית מחמת שעובד את ה' על מנת לקבל פרס ובזה המצוה עצמה היא יותר חשובה מהכוונה והמצוה היא כמו ראשית להכוונה וזהו הבחי' מרומז נגד אוהל המשכן וכליו לכך בהמשכן הפנימי עשה קודם המשכן ואח"כ כליו לרמז שכוונת המצוה שהיא בחי' משכן היא בחשיבות וראשית להמצוה עצמה שהיא מרמז להכלים ובאוהל המשכן עשה מקודם הכלים ואח"כ האוהל לרמז על הצדיק שאינו גמור שבו המצוה שמרמז על הכלים היא בתשובות ותר וראשית להכוונה שהיא מרמז על אוהל המשכן: ועתה נחזור לעניננו שהבחי' א' מכונה בשם אדם ונחנו מ"ה גימטר' אדם פי' שאינו עושה רק בשביל רצון הבורא ית"ש ובחי' ב' מכונה בשם אלהים