בת עין קיז

ששבת הוא חלקו כמאמר ישמח משה במתנת חלקו ולכל זה רמזו חז"ל במתק לשונם הזהב אכין ורקין מיעוטין למעט שבת כו' פירוש אך מרמז לעשרת הדברות שמתחלת באות א' ומסיימת באות ך' והם כללות התורה ומצוותיו ותיבת מעט מרמז לבחי' משה שנאמר בו ותחסרהו מעט מאלהים כמאמר חז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חסר אחד שנאמר ותחסרהו וגו' עוד רמזו מע"ט לקי"ט צרופי אלהים שנתנו למשה כידוע וזה שאחז"ל אך וגו' למעט שבת כו' פירוש ע"י אך היינו ע"י עשרת הדברות שהיא כללות התורה ומצוותיה זוכין לבחי' מע"ט מבחי' משה ובחי' שבת פירוש שע"י למוד התורה בטהרה זוכין לבחי' דירה נאה לשבת שהוא חלקו של משה בחי' מעט יהי רצון שנזכה לזה אמן

לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי. וקשה הא כתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו וגו' ונ"ל כי אין ה' אחד שורה אלא על אחד בתי' אחדות כשיש בחי' אחדות בישראל וזשאה"כ ודבר ה' אל משה פא"פ אימתי ידבר ה' פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו פי' כאשר יש אחדות בין אנשים ומדבר איש אל רעהו באמת ובחיבה ובאחדות בפה ובלב כאחד אז הקב"ה משרה שכינתו עלינו וגם עם משה רבינו ע"ה דבר פנים אל פנים אבל כאשר גרם החטא כי הפסוק לא תוכל לראות את פני נאמר אחר מעשה העגל או נאמר לא תוכל וגו' כי לא יראני וגו' פי' שאין שאר שום אדם רואה אותי ע"י שאין להם בחי' אחדות וע"כ גם אתה לא תוכל לראות את פני כי אם וראית את אחורי: דרוש לפרשת פרה

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי כן חור וגו' ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה וגו' לעשות בזהב ובכסף ובנחשת וגו' ויש לדקדק למה לא כתב ואמלא אותו בחכמה ובתבונה ובדעת לעשות בכל מלאכה ואם תאמר שזה שני ענינים היינו בחכמה שאר חכמות וגם לעשות בכל מלאכה ה"ל למכתב ולעשות בכל מלאכה בוא"ו כדי לפרש בלשון וגם ולהבין זאת נקדים תחילה להבין בכתובים והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות ואחז"ל א"ת חרות אלא חירות ולכאורה קשה והא כתיב אדם כי ימות באוהל ואמרו ז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ולא חירות א"כ משמע איפכא אלא הענין הוא מיתה פירושו ביטול ר"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית ר"ל שיבטל עצמי בכל תאוותיו ותענוגיו שיהיה רק לה' ולתורתו ולא לשום תאוה זרה אשר לא לה' המה וכשמרגיל עצמו בענין זה וה' בעוזרו אז באמת הוא בן חורין מן היצה"ר והוא בחי' חירות שאין ליצה"ר שום שליטה עליו להכניס בו שום תאווה זרה גשמיות וכן היה באמת אחר מעמד הר סיני ונתנו הלוחות באותה ביטול שהוא בחי' חירות ולא היה להיצה"ר שום שליטה עליהם והיו נהנים מזיו השכינה כבגן עדן שאין שם אכילה ושתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה וכן בעוה"ז מי שזוכה להיות לו אותה בחי' ביטול וחירות כנ"ל עולה לבחי' כת"ר ועטרה בראשו להיות בבחי' נזיר כמאמר האבן עזרא בפירושו מלת נזיר מלשון נזר ועטרה כי הנזיר האמיתי הוא מי שאין לו באמת לתענוג גשמי שום תאווה וחמדה כגון לבשר ויין וכדומה מצד שהוא מבחי' ביטול הנ"ל ואז הבוב"ה ממשיך עליו בחי' נזר בחי' עטרה שמקיף הראש בבחי' מקיף להגן עליו לבל ישלוט עליו שום יצה"ר וכן היו תיכף אחר מעמד הר סיני בבחי' נזר ועטרותיהן בראשיהן ולא שלטה בהם יצה"ר והיו בני חורין בבחי' חירות הנ"ל אבל אחר שעשו עגל ומסכה נעשה, בחי' מסך ומבדיל בין ישראל לאביהם שבשמים ושלטה בהם היצה"ר להתאוות לתאוות זרות והיו צריכים לעבודה גדולה ויגיעה רבה לעבוד את ה' והיו צריכים לבחי' לב נשבר ותשובה באמת כפי שהיו בתחילה בבחי' חירות ולא היה שום שליטה ליצה"ר עליהם ולא היו ראוים לאותה מעשה כי איך שלט בהם היצה"ר להחטיאם כ"כ כמאחז"ל לא היו ישראל ראוים לאותה מעשה