בת עין קד

אמת והנה כבר אמרתי ע"פ וירא והנה איל אחר וט' דהנה עבדות הבוב"ה הוא להאמין שמלא כל הארץ כבודו וכל מה שברא הקב"ה הוא רק לכבודו וכולם בחכמה עשה ולקשר אפילו מדת הגשמיות בקדושה ואז מן אח"ר נעשה אחד שרואה בכל דבר אחדות הבוב"ה והוא המתקת הגבורות המכונים בשם אל אחר ונאחז ומסתבך בקרן לעשות מהריש אות ד' והנה אחר נקרא שקר ואחד נקרא אמת שהוא הבוב"ה הוא קיים ושמו קיים לעד ולעולמי עולמים וכל שהוא חוץ תא אין לו קיום והוא שקר אין לו רגלים רק קושטא קאי ואחר שמקשר הגשמיות רק להבורא ית"ש אז הריש נתהפך לדלת ונעשה משקר קודש והו"ו שבקודש הוא המשכת הקדושה והקיום ונעשה קודש והנה זה הוא עיקר תרומה תרי ממאה שמריש נעשה דלת והוא מנשא ומרומם הגשמיים לבחי' קדושה ומקבל על עצמו עומ"ש שהוא בחי' שם הקודש א"ד וכל בחי' שבקדוש' הוא בחי' עשר ועשר פעמים שם הקדוש הנ"ל הוא מספר תרומה וא' יותר מרמז על אלופו של עולם ית' וזהו ועשו לי מקדש שיעשה בחי' קדש ושכנתי בתוכם הוא בגי' א' אמת כו' שחותמו של הקב"ה אמת וזהו ויקחו לי תרומה מא"ת אותיות אמת שיקחו תרומה ויהיו רחוקים משקר רק דבוקן לבחי' אחד אמת וכל איש אשר ידבנו לבו יכול לבא לבחי' זו וזהו תקחו את תרומתי יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון

או יאמר עד"ז דהנה איתא בגמ' שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש עד שבא ר"ע ודרש לרבות ת"ח ולהבין מפני מה לא דרש שמעון העמסוני בעצמו לרבות ת"ח ואפשר לומר עד"ז דהנה עיקר בחי' ת"ח הוא כשהוא דבוק למקור הקדושה ומואס בתאוות עוה"ז ומופשט מכל מיני חומריות ובורח מן הכבוד ומשתוקק תמיד רק לדביקות הקדושה וכשהוא בבחי' זו א הבוב"ה משרה שכינתו עליו ובתוכו ומפני ת"ח מה צריכים לירא שזהו ממש יראת קב"ה ושכינתיה והנה ר"ע היה אצלו בחי' זו בבחי' התגלות כמ"ש מתי יבא לידי ואקיימנה שהיה משתוקק תמיד לבחי' מס"נ בפועל ממש כמו שהיה לבסוף ור"ע ידע שבוודאי יקיימה למס"נ בפועל ממש ומחמת שהיה אצלו בחי' זו בבחי' התגלות לכך דרש לרבות ת"ח אבל שמעון העמסוני היה אצלו בחי' זו בבחי' הסתר שתמיד היה מסתיר בחי' זו לכך לא רצה לגלות ולדרוש זו והנה תיבת תרומה אותיות תורה מ' וזהו ויקחו לי תרומה מאת היינו שתקחו הדרש רק מאתין שבתורה ולא כל אתין היינו שלא לדרוש את ה' אלהיך תירא אך כל איש אשר ידבנו לבו להשתוקק תמיד לדביקות למקור הקדושה תקחו את תרומתי היינו זה יכול לדרוש גם את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח

או יאמר עד"ז דהנה יש מצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ואין צריך למסור נפשו עליהם שלא יעבור כמו שאיתא החלוקים בגמרא והנה תבת א"ת מרמז על התחברות למקור הקדושה ע"י השתוקקות בכלות נפש ממש כמאה"כ ואהבת את וגו' בכל לבבך ובכל נפשך וזהו ויקחו לי תרומה מאת ולא כל א"ת מרמז שצריך ליקח בחי' א"ת בחי' התחברות לקדושה אך לא כל א"ת היינו שלא במס"נ רק כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי היינו במס"נ ממש

ועשו לי מקרש ושכנתי בתוכם וגו' וכן תעשו ופירש"י לדורות ולכאורה תמוה הלא א"א לומר כן שבבית עולמים לא היה כן אך נ"ל שהתוה"ק מורה לנו דרך עבודה דהנה עיקר העבודה הוא בו תדבק ואחז"ל וכי אפשר וכו' אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום וכו' והכלל שזה תלוי בזה כשהוא דבוק לבוב"ה אזי יכול להדבק במדותיו והדבר המביאו לידי דביקות הבוב"ה הוא רק ע"י בחי' הכנעה וענוה ושפלות באמת כמאה"כ גבה ענים ורחב לבב אותו לא אוכל ואחז"ל אין אני והוא יכולין לדור וכו' אבל מי שהוא בבחי' שפלות באמת אזי הוא דבוק להבוב"ה כמאה"כ אשכון את דכא וגורם ע"י ההכנעה שהקב"ה משרה שכינתו עליו מדה כנגד מדה שהבוב"ה כביכול מצמצם שכינתו בזה עולם הגשמי וכמה גדלה מדת הכנעה זו לפני הבוב"ה שהן השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו אעפי"כ מצמצם א"ע ע"י כמה צמצומים להשרות שכינתו על האדם הגשמי וזהו רק ע"י בחי'