שו"ת ברוך השם ח

התנצלות המחבר דרכי המחברים. להציג אמרים בפתחי שערים. ויאריכו למעניתם בדברי הקדמתם ולהרבות בהתנצלותם על פרי מעשיהם. אשר כוננו עשתונותיהם. אבל אנכי תולעת נבער מדעת. לא אתנצל על טהרת המלאכה מה ראיתי על ככה. יען שויתי לנגד עיני דברי הגאון המפורסם מהרא"ל צונץ מפלאצק בהקדמתו לספרו מגן האלף על השר האלף לה' פסח. שאין שום תועלת מביאה ההתנצלות בכל אופן ע"ש דבור יקר מאוד בזה. והביאו גם השדי חמד בקונטרס הכללים ריש מערכת אות וי"ו

אך אתנצל עתה לפני כל מעיין בספרי אשר בזה אודיע האמת כי בזה החיבור נמצאים כמה וכמה ענינים אשר הם אצלי עוד מימי נעורי ועלומי וגם איזהו מהן שנכתבו כחמשים שנים למפרע והמעתיק הוא מעתיק כדרכו מבלי שים לב על כל פרט כראוי וחשבתי ימים מקדם כי אעבור פרשתא דא ואתנייה מחדש. אכל לא עלתה בידי יען כי מאוד קשה עתיקי מחדתא וביחוד בימי זקנה דלא ככחי אז כחי עתה כאשר הייתי למוד בימי בחרות לשים לילה כיום יאיר ולהיות נעור בכמה לילות אז הייתי בעיני כמוצאת שלום ואין דנין א"א מאפשר. ואיזה דברים פלטה אז קולמסי אשר אי"ה כאשר אזכה להדפיס החלק שני יהיו השמטות ותיקונים עם ההגהות שנמצאו למקומות מועטות מידידי הרב היקר בעהמ"ח מגדים חדשים משנת תרס"ג וכל המעיינים יודעים כי אין נקי משגיאות. וידינני גם אותי לכף זכות אבל עכ"פ לא יסמכו על דעתי לגמרי להלכה למעשה עד שישקלו גם הם במעגלי צדק למען האמת ודבר פלא דאו עיני מגאון אדיר בדורנו ששמו מעריצין שאין כמעט שום כח השכחה לפני זכרונו ואומרים שהוא ממלא מקומו של הגאון הנורא ר' זכריה שטערין בעל הזכר יהוסף. אעפי"כ כותב בהגהותיו לספר צה"ש. כי הדין של האשה שטעתה וסברה שהוא בעלה שאומר שנמצא זה בשו"ת הרשב"א סי' יו"ד ונעלם ונשמט מעין הבדולח כזה שהוא פשוט ר"ן מפורש בגמרא גדרים דף צ"א סע"א ובתוספת ג"כ שם על הדף ההוא ולא עוד אלא שהיא הלכה פסוקה ברמ"א מפורש באה"ע סי' קע"ח מעי' ג' בלי שום חולק בעולם והוא לא מצא אז בזכרונו דק הרשב"א בתשו' שאינו כנמצא כלל. ואמור מעתה אם בארז כלבנון ישגה מה נענה אנן יתמי דיתמי צעירי הזבובים לכן בלתי ספק אצלי שיכול להיות שימצאו באיזה מקומות שגגות הרבה אפ"ה דברתי אל לכי שיצאו לאור כמו שנמצאו ופטטיא דאורייתא ג"כ טבין. ומ"מ אבקש מהמעיינים שייטיבו את לכם בד"ת ההם בהסימנים הללו היינו בחידושי ש"ם סי' א'. פי' ו'. סי' כ"כ. פ"ב. פ"ד. פ"ה. צ"ט. ק'. בחידושי או"ח סי' ט"ז. מ"ה. מ"ו. ע"א: ע"ב. פ"ז. ובחידושי יו"ד סי' א'. ב'. ס"ד. ע"ו. פ"ה, עד סי' צ'. ואבטח ברור שימצאו בם אי"ה דברים טובים שיש בהם חפץ

והשנית אודיע עיקר טעמי ונמוקי להיות נמנוז בין מחברי ספר. לא ללמד לאחריני באתי. אלא לקיים והודעתם לבניך ולבני בניך הי' כונתי. כי הגם שלא זכיתי שיוצאי חלצי יהיו תלמידי חכמים גדולים מופלגי תורה לעסוק בה יומם ולילה. כאשר קותה נפשי. מ"מ ודאי אודה ה' בכל לבב כי הם ת"ל בני תורה. וגם למדו הרבה תמימים וישרי לב. ורוח כל הבריות נוחה מהם. ומוכשרים וראוים היו להיות גם לומדים מובהקים אלא שלא מסרו נפשם ע"ז מסבות שונות שאין עת האסף פה לכארם. ואך אפס קצתם יש לראות ברמז מן התורה הקדושה של הרמב"ם ז"ל שדבר בקדשו בשו"ת שלו פאר הדור סי' מ"ב כונה נפלאה על פשט הש"ס דנדרים מפני שאין מברכין בתורה תחלה ע"ש ורבינו המהרש"א ז"ל זבה ג"כ לכוון לדעתי של הרמב"ם ז"ל בזה וזה גורם הרבה בעוה"ר וכ"א הסתר דבר. וכיון שהם בניי יחיו בעלי בינה ת"ל הנה כשיהיו ד"ת של אביהם חקוקים בדפוס לעיניהם לפניהם איירי חביבותא יתירתא יהבי דעתייהו דידהו טובא על כל הדברים אשר דברתי גם להיות לזכרון להם ולבניהם לעולם ועפ"י דברי רש"י דברים ב' ז' הנה זכר רב טובו של השי"ת אביע כי בעזרו הייתי במבעי מנעורי עד עתה מתמיד קצת בלמודי ה' ב"ה וב"ש. ואם כי מעט מה שמצאתי אבל רבות היה יגיעתי ושמח אני בארץ אחוזתי כי זה היה חלקי וחבל נחלתי ואבטח כי עי"ז לא ימושו דברי תוה"ק מפיהם ומפי זרעם וזרע זרעם עד העולם אמן

ומפני הוצאת הדפוס כי רב הוא חלקתי ספרי לשני חלקים והדפסתי לע"ע חלק ראשון חי' ש"ם ורמב"ם ואו"ח. ויו"ד. עם חדא"ג בראשית שמות. וקונטרסים לשה"ג והגדה של פסח ושבועות וש"ב. וקונטרס ככבי בוקר דמזים מחדשים לבקרים. ואקוה להשי"ת כי ירחיב גבולי ואדפיס במהרה אי"ה גם החלק שני שיכיל בתוכו ח"ד ושו"ת לחלק האה"ע. וחו"מ. והא"ג לסדרות ויקרא במדבר דברים והדרושים לירח האיתנים וחנוכה ופורים. יהי רעוא דישלים משאלין דלבאי לטב ולחיין ולשלם. שנת "אדברה נא שלומי כך".