ברטנורא על התורה, דברים ד:ב

לא תוסיפו כגון ה' פרשיות בתפלין ה' מינין בלולב ה' צציות וכו' פי' הוצרך רש"י לכתוב כן משום דליכא משום בל תוסיף בעשיית המצוה שתי פעמים ואפי' בזה אחר זה כדאמרינן בירושלמי דראש השנה לא שמע איניש ית חבריה מקל תקועייא כלומר שהיו תוקעין הרבה אחר יציאתם מידי חובה וכן לדידן דקא מרבינן בתקיעות יותר מתשע שהן חובה ואפי' הכי לא עברינן משום בל תוסיף. וכן נמי ליכא משום בל תוסיף כשהמצוה נעשית ע"י מי שאינו מחוייב בה דהא אמרינן אשתו של יונה היתה עולם לרגל ומיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ואיכא דאמרי נשים סומכות רשות. לכך פי' רש"י דלא שייך בל תוסיף אלא בהוסיף דבר אחד יותר על מה שכתוב בתורה אבל לא בכפילתה וגם לא לעשותה ע״י מי שאינו חייב בה וכדכתיבנא לעיל ולכך כת' כן ה' פרשיות וכו':

אשר חלק להאיר להם ד"א לאלוהות וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שלפי פי' ראשון היה לו לכתוב בהדייא להאיר הואיל ובענין אלהות הכתו' מדבר לכך פי' ד"א לאלהות ממש כדמוכיח פשט הכתוב: