ברטנורא על משנה אבות ג:ט

כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו. אני שמעתי, שמקדים במחשבתו יראת חטאו לחכמתו, שהוא חושב בלבו אלמוד בשביל שאהיה ירא חטא. וזה על דרך שאמרו תחלת המחשבה [היא] סוף המעשה:

חכמתו מתקיימת. שהחכמה מביאתו למה שלבו חפץ והוא נהנה בה:

וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו. שאינו לומד על מנת לעשות, הואיל ואין לבבו פונה להיות ירא חטא:

אין חכמתו מתקיימת. שמתוך שהיא מונעת אותו מללכת אחרי שרירות לבו הוא קץ בה ומואסה ומניחה:

כל שמעשיו מרובים מחכמתו. הכא מיירי שזריז במצות עשה, ולעיל בכל שיראת חטאו קודמת לחכמתו איירי שנזהר במצות לא תעשה: