ברטנורא על משנה אבות ג:יז

אם אין תורה וכו׳ אין משאו ומתנו יפה עם הבריות:

אם אין דרך ארץ וכו׳ סוף שתורתו משתכחת ממנו:

אם אין דעת וכו׳ דעת, הוא שמוצא טעם לדבר. ובינה, הוא שמבין דבר מתוך דבר אבל אינו מראה לו טעם. ואם אין דעת לתת טעם לדבר אין בינה, אחר שלא ידע טעמו של דבר כאילו לא ידעו. ומכל מקום הבינה היא קודמת, לפיכך אם אין בינה אין דעת:

אם אין קמח אין תורה. מי שאין לו מה יאכל היאך יעסוק בתורה:

אם אין תורה אין קמח. מה יועיל לו הקמח שבידו, הואיל ואין בו תורה, נוח לו שלא היה לו קמח והיה מת ברעב: