ברטנורא על משנה יבמות יד:ב

שהשיאה אביה. בקטנותה וקיבל קידושיה והיו קדושין גמורים, אע״פ שהיא חרשת, שעל דעת אביה נתקדשה ולא על דעתה:

יוצאה בגט. אפילו לאחר שגדלה ופקע כח אב מקבלת היא את גיטה:

אף זו. פקחת שנתחרשה, כיוצא בה: