ברטנורא על משנה טהרות ה:ח

שוטה אחת בעיר. ודוקא אשה שוטה, אבל אדם שוטה לא, דאשה רגילה בנדות, ואין אדם רגיל בזיבות:

או נכרית. והוא הדין לנכרי, דמדאורייתא אין חילוק בין נכרי לנכרית, וכולן טהורין, ורבנן גזרו עלייהו שיהיו כזבים. וכן כותית אין חילוק בין כותי לכותית למאן דאמר כותים גרי אריות הן וגם האידנא גזרו עלייהו שיהיו כנכרים לכל דבריהם.

כל הרוקין שבעיר טמאים. שדרכן להלך בכל העיר:

או שישבה עמו בספינה. דמטמאה מדרס אע״פ שאין בגדיה נוגעים, כדתנן בריש פרק ג׳ דזבים:

אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה כליו טהורים. דאם היתה נדה או זבה לא היתה דורסת על בגדיו ולא נכנסת עמו בספינה: