ספק אדם. ספק האהיל על האדם:
טמא. שיש בו דעת לישאל. ואינו טהור מטעמא שהטומאה בפי העורב והיא טומאה עוברת, דכל המאהילין חשובות יש לטומאה מקום, ואפילו הנזרקין:
ספק כלים. ספק האהיל על הכלים:
טהור. שאין בהן דעת לישאל:
הממלא בעשרה דליים. זה אחר זה:
ונמצא שרץ באחד מהן הוא טמא וכולן טהורים. והני מילי כשאין [לדלי] אגנים. אבל יש לה אוגנים, כולן טמאים, דשמא השרץ היה בראשון, והאי דלא נפל עם המים אימור אוגנים עכבוהו:
העליון [טהור. ולא חיישינן שמא מן העליון] נפל לתחתון: