ברטנורא על משנה שבת כב:ד

לתוך הבור. שאין בו מים:

שיהא שמור. שלא יסריח מחמת החום. והא קמ״ל דלא חיישינן דלמא אתי לאשוויי גומות שבקרקעית הבור כדי שיהא שוה להושיב שם הקדרה:

ואת המים היפים. הראויים לשתיה:

ברעים. בתוך מקוה מים רעים שאינן ראויין לשתיה. ומילתא דפשיטא היא ומשום סיפא נקט לה, דתנן ואת הצוננים [בחמה] בשביל שיחמו, מהו דתימא נגזור דלמא אתי לאטמוני ברמץ, קמ״ל:

מי שנשרו כליו. שנפלו במים בשבת:

מהלך עמהן ואינו חושש. שמא יחשדו אותו שכבסן:

הגיע לחצר החיצונה. הסמוכה למבוא העיר שהוא מקום המשתמר:

שוטחן בחמה. ליבשן:

אבל לא כנגד העם. שיחשדוהו שכבסן. ומשנה זו דחויה היא, שהלכה בידינו כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, הילכך אסור לשטחן אפילו שלא כנגד העם: