ברטנורא על משנה פסחים ה:ה

הפסח נשחט בשלש כתות. [בין שהצבור מרובים] בין שהצבור מועטים ויכולים כולן לשחוט בבת אחת, מצוה ליחלק לשלש כתות זו אחר זו:

שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, קהל, עדה, וישראל. הרי שלוש כתות:

בזיכי. כפות גדולות לקבל בהם הדם:

שורה שכולה כסף כסף. דהכי שפיר טפי:

ולא היו לבזיכים שולים. רחבים היו מלמעלה ותחתיהם חדים כדי שלא יוכלו לישב על הקרקע:

שמא יניחום. הכהנים לישב על הקרקע עד שיקבל דם אחר מחמת שהם מרובים וישכחום ויקרוש הדם ולא יהיה ראוי ליזרק: