ברטנורא על משנה נגעים יא:ה

העומד. בעינו בסוף שבוע ראשון, שלא פשה ולא כהה מראיתו:

יכבס. מקום הנגע ויסגיר:

העומד בשני. בסוך שבוע שני לא כהה ולא פשה:

הפושה בזה ובזה. בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני:

הכהה בתחילה. כשהובא אל הכהן וראהו וקודם שהסגיר כהה:

יכבס ויסגיר. כאילו כהה בסוף שבוע ראשון:

הכהה. שהיה מתחילה חזק הירקות או האדמימות, ונעשה ירוק בינוני או אדום בינוני:

אינו זקוק לו. אין זקוק להסגירו, וטהור. והלכה כחכמים:

הכהה בראשון יכבס ויסגיר. כאילו לא כהה:

הכהה בשני. דבסוף שבוע שני מצאו שכהה:

קורעו ושורף מה שקרע, וצריך מטלית. לשון טלאי. חתיכת בגד במקום הקרע, דכתיב ואם תראה עוד, ואין עוד אלא מקומו, מלמד שהוא טולה עליו מטלית:

רבי נחמיה אומר כו׳ ואין הלכה כר׳ נחמיה: