ברטנורא על משנה מכשירין ו:ג

חוץ משל מוכרי משקה. מפני שנוגעים בהם בעוד שמשקה טופח על ידיהם, ואין מקפידין על הלכלוך, שקליפתם מגינה עליהן:

ואם היו מוכרים עמהם פירות יבשים. מתוך שמנגבים ידיהם כדי שלא יטנפו את הפירות, מנגבים ידיהם נמי קודם שיגעו בביצים:

כל הדגים בחזקת טומאה. לפי שהם מוכשרים במים, והטמא והטהור ממשמשים בה:

חתיכת האלתות. מין דג שרגילין למכרו חתיכות חתיכות. ומקום יש ששמו אלתות ושם צדין אותו ומוכרין אותו:

ודג המצרי. דג קטן מאוד שמביאין ממנו קופות מלאות במצרים:

וקולייס האספנין. מין דג שעורו רך מאוד וקורין לו אלשביט. ושלשה מינים הללו אין המים מכשירין אותם כשאר דגים, לפי שהן חיין זמן מרובה אחר צידתן, ולאחר שהן נעשין אוכל דהיינו לאחר מיתתן אין נותנין עליהם מים, לפי שהמים מפסידין אותן. ואין הלכה כר׳ יהודה:

כל הציר בחזקת טומאה. שסתם ציר נתנו בו מים, והידים ממשמשים בו:

ועל כולם. בין ביצים בין פירות בין ציר:

נאמן. עם הארץ לומר לא הוכשרו:

מפני שמפקידים אותן. דכל הפירות מפקידים אותן אצל עם הארץ, ואי לאו דנאמן היאך מפקידים. אבל דגה אין מפקידים בידו, לפיכך אינו נאמן:

ציר טהור. שידוע בו שלא הוכשר על ידי משקה:

שנפל לתוכו מים כל שהו טמא. דמים כל שהו מכשירים אותו, ומשהוכשר חזקתו טמא, שהידים ממשמשים בו. והלכה כר׳ אליעזר בן יעקב: