ברטנורא על משנה מעשרות א:ו

הפרד. רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:

משיפקל. כמו משיקלף, כלומר משיסיר מעליהן הקליפות הרעות:

משימרח. אחר שמנקין התבואה מן המוץ שלה צוברים אותה במקום א׳ בגורן ומיפה פני הכרי ומחליקין אותו, והוא הנקרא מרוח:

משיכבור. לפי שרגילים לעקור הקטנית עם העפר צריך לכברם בכברה:

קוטעים. שבלים קטועים שלא נדושו:

מן הצדדים. צדי הכרי שלא נתמרח:

וממה שבתוך התבן. שלא נזרה מן המוץ: