ברטנורא על משנה מעשרות א:ה

איזהו גרנן למעשרות. אימתי הוקבעו הפירות למעשר ואסור לאכול מהן עראי, כמו התבואה בגורן. שאף על פי שהגיעו הפירות לעונת המעשרות עדיין מותר לאכול מהן עראי עד שיהא גרנן למעשרות:

משיפקסו. משינטל פיקס שלהם והוא שער הצומח בהן כשהן קטנים וכשנתבשלו כל צרכן נושר:

משיעמיד ערימה. שיעשה מהן כרי:

משישלק. שילוק לאבטיח כמו פיקוס לדלועים:

מוקצה. לפי שאין עושים ערימה מן האבטיחים אלא שוטחים אותם, ומקום ששוטחים בו הפירות קרוי מוקצה:

ירק הנאגד. שדרכו למכרו אגודות:

ואם אינו ממלא את הכלי. כגון שרוצה למלאות שנים או שלשה כלים, אוכל מכל אחד עראי עד שימלא את האחרון:

כלכלה. המלקט ירק לתוך הכלכלה דהיינו סל:

משיחפה. את הירק בהוצין או בעלין שדרכן לכסות בו:

בד״א. שזהו גרנן למעשרות:

במוליך לשוק. למכור, דלאו בדעתו הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר:

אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו. דבדעתו תלוי הדבר ולא יהיו הפירות טבולים עד שיגיע לביתו, שהטבל אינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית, דכתיב (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית: