ברטנורא על משנה כלים ח:יא

האשה שנטף חלב מדדיה. והיא טמאה, וחלב הנוטף מדדיה הוי כמשקה שנגע בה ונעשה תחילה:

שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון. ואע״ג דחלב הנוטף מדדיה שלא לרצונה היה, דלא ניחא לה, אפילו הכי נטמא התנור. דלענין הכשר זרעים דוקא בעינן דניחא ליה, אבל לא לטמא:

היתה גורפתו. שהיתה גורפת התנור הטמא להוציא אפרו:

והכה קוץ ויצא ממנה דם. ודם המכה חשיב משקה:

ונתנה אצבעה לתוך פיה. כדרך הנכוים באצבעם שנותנים אצבעם בפיהם:

נטמא. גרסינן. כלומר נטמא התנור מחמת הרוק והדם: