ברטנורא על משנה כלים ה:ג

עטרת כירה. בנין עגול עשוי על ראש הכירה כדי לשמור חומה:

טהורה. ואם נטמאת הכירה לא נטמאת העטרת, דלא חשיבא עטרת חיבור לכירה:

טירת התנור. חצר התנור, לשון בחצריהם ובטירותם. מקום לפני התנור מוקף מחיצות שנותנים בו הלחם כשרודין אותו מן התנור:

בזמן שהיא גבוהה ארבעה. כשיעור גבהו של תנור שתחילתו ארבעה:

אפילו על שלש אבנים. שלא היתה מחוברת חיבור יפה אלא מונחת על שלש אבנים בלבד ודבוקה לתנור, חשיבא חיבור:

בית הפך. מקום עשוי בצדי הכירה שמניחין בו פך שמן להפשיר:

בית התבלין. מקום שמניחין בו את התבלין:

בית הנר. מקום שמניחין בו הנר:

מיטמאין במגע. אם נגע שרץ בתוך הכירה נטמאו המקומות הללו בטומאת הכירה. וכן אם נטמא אחד מן המקומות הללו במגע שרץ נטמאת הכירה עמהם, דחשיבי ככירה והם דבר אחד לענין טומאת מגע:

ואין מיטמאין באויר. אם נתלה שרץ באויר כירה ולא נגע בה. אע״פ שהיא טמאה דכלי חרס מיטמא באויר, הן טהורין, שאינם חיבור לה אלא לענין מגע. משום דמן התורה אינם חבור לה, ורבנן הוא דגזור עלייהו טומאה, ועבדו רבנן הכירא דלא לטמאו באויר, כי היכי דלא לשרפו עלייהו. תרומה וקדשים:

ור׳ שמעון מטהר. אפילו במגע, כל מקום שלא נגעה בו טומאה, דכל חד וחד כלי באנפי נפשיה. הוא. והלכה כר׳ מאיר: