ברטנורא על משנה כלים כז:ו

אלו נמדדים כפולין. דצריך שיהיה השיעור משני צדדים. כיון דאורחייהו להשתמש בהן משני צדדים, אי הוי השיעור מצד אחד לא מהני. פירוש אחר, נמדדים כפולים, שכל בגד במקום החתך דרך החוטים לצאת ממנו ומתקלקל ונוח ליקרע, ודרך התופרים לכפול מעט סביב החתך ותופר, והיינו נמדד כפול דקתני, דלאחר שנכפל צריך שיהיה בו כדי מדתו, ואי ליכא כדי מדתו אע״פ שאם היה מתיר התפירה ופושטו היה בו כדי מדתו, לא מהני:

אנפליא. מנעל המגיע עד הארכובה. בין של בגד בין של עור:

פמוליניא. כמין מכנסים גדולים ממתנים ועד יריכים, ויש להן שנצים:

וכובע. שבראש:

וכיס של פונדא . אזור חלול, והוא כעין כיס העשוי לקבל:

מטלית. טלאי:

שטלייה על השפה. שתפרה על השפה סביב לצואר:

אם פשוטה. שאינה תפורה משני צדדים אלא או מלפניו או מאחריו. ולפירוש השני, שלא נכפל מן החוט סביב התפירה: