ברטנורא על משנה כלים טז:ג

הקנונין. קנון שבוררים בו קטנית. והוא נעשה מחריות של דקל:

קלתות. קופות קטנות:

סוגים. קופות גדולות:

שני דורים לרוחב שלהן. לאחר שארגו שולי הקופה, אורגים סביבותיה עיגולים כפי מה שרוצה שתהיה רחבה בדפנותיה בגבהה, ואותן עיגולים של דפנות קרויין דורים:

וכן של מאזנים. הבסיס שנותנים עליו המאזנים:

דור אחד. משיגביה על שפתו עיגול אחד:

שתי צפירות. שתי סיבובים:

והערק. שאין שפתו גבוהה כשפת הקופה:

משיעשה צפירה אחת טמא. וערק עשוי משעם וארכו יותר מרחבו, כתיבה של רצענים. וקרוי ערק. ועד שרוך נעל (בראשית י״ד:כ״ג), תרגום ועד ערקת מסאנא. ומשום דכלי גמי ושעם דין כלי עץ יש להם, הלכך תנינהו גבי הדדי עם כלי עץ: