ברטנורא על משנה כלים יב:ד

מסמר הגרע. איזמל של אומן המקיז דם. ונקרא גרע על שם שמגרע את הדם. ויש מפרשים, מסמר של נפחים שקבוע להן מסמר בסדן, כשמסלקים חתיכה של ברזל מן האש ורוצה לחתוך ממנה מניחה על המסמר ומכה בקורנס ונגרעת:

אבן השעות. אבן שיש בה קוים ורשומים עליהם שמות השעות, ומסמרים תחובים בה שבהם מכוונים את השעות:

מסמר הגרדים. מסמר ארוך שהאורג מכניס בקנה דק ומחבר על הקנה את המטוה:

ארון של גרוסות. העושין גריסין של פול בריחיים שלהן יש להן כמין ארון של עץ:

רבי צדוק מטמא. אותו ארון, דתורת כלי עליו:

וחכמים מטהרין. דכלי עץ העשוי לנחת הוא ואינו עשוי ליטלטל. ור׳ צדוק סבר, פעמים מטלטלין אותו לתקנו. ואין הלכה כר׳ צדוק:

היתה עגלה. שהארון מונח עליה, של מתכת:

טמאה. שהרי היא עשויה לתשמיש: