ברטנורא על משנה עירובין י:ב

ר״ש אומר נותנן לחבירו. ואינו מוליכן פחות [פחות] מד׳ אמות כשמתיירא מפני לסטים, גזירה שמא יעבירם מתחלת ד׳ לסוף ד׳. והלכה כר״ש:

וכן בנו. שילדתו אמו בשדה בשבת:

נותנו לחבירו. והא עדיפא מלטלטלו פחות פחות מד׳ אמות:

אפילו חוץ לתחום. בחבית של הפקר מיירי דאי יש לה בעלים הא קי״ל הבהמה והכלים כרגלי הבעלים וסבר ר״י נכסי הפקר לא קנו שביתה:

אמרו לו. רבי יוחנן בן נורי הוא דאמר לה, דשמעינן ליה דאמר נכסי הפקר קונין שביתה במקומן:

לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. כלומר אם היו לה בעלים ולא עירבו לא היתה מהלכת אלא אלפים אמה, השתא נמי לא תלך אלא אלפים אמה ממקום שביתתה. והלכה כר׳ יהודה: