ברטנורא על משנה חלה א:ו

המעיסה. קמח ע״ג מים רותחים:

החליטה. מים רותחים על גבי קמח, ומפורש בגמרא דתרי תנאי נינהו ומי ששנה זו לא שנה זו, דתנא אחד תנא מעיסה והוא הדין חליטה, וסבר בין מעיסה בין חליטה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין, ואידך תנא, תנא חליטה והוא הדין מעיסה, וסבר בין חליטה בין מעיסה בית שמאי מחייבים ובית הלל פוטרים. ולענין פסק הלכה בין מעיסה בין חליטה אם נאפות בתנור חייבות בחלה, ואם במרחשת או במחבת ובכל דבר שהאור עוברת תחתיו פטורות מן החלה:

עשאן לעצמו. לצורך תודתו ונזירותו:

פטור. כיון דגלגלן לקדשן דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:

למכור בשוק. לבני אדם שצריכים לחלות תודה ורקיקי נזיר:

חייב. דכל לשוק אימלוכי ממליך, אי מזביננא מזביננא ואי לא אכילנא להו אנא: