ברטנורא על משנה בבא מציעא ב:ט

איזו היא אבדה. שניכר בה שאין הבעלים יודעים שהיא שם:

אין זו אבדה. ואינו חייב להחזיר, שמדעת הניחוה שם:

רצה בין הכרמים. שמתקלקלים רגליה:

השב תשיבם. התורה ריבתה השבות הרבה:

לא יאמר לו תן לי סלע. שזה אומר לו אם עשית מלאכתך, היית מרבה טורח, עכשיו לפי מה שטרחת טול:

כפועל בטל. כמה אדם רוצה ליטול ולפחות משכרו ליבטל ממלאכה זו כבדה שהוא עוסק בה ולעשות במלאכה קלה כזו:

אם יש שם בית דין. אם אינו רוצה ליבטל ממלאכתו. ששכרה מרובה, מה יעשה. אם יש שם שלשה בני אדם מתנה בפניהם ואומר ראו שאני משתכר כך וכך. ואי אפשי ליבטל ליטול שכר מועט, אם תאמרו שאטול שכרי משלם. אטפל בהשבת אבדה זו:

שלו קודם. ומניח את האבדה: