ברטנורא על משנה בבא מציעא ב:ח

אחת לשלשים יום. שמתעפשין כששוהין מלפותחן. וכל ספריהן היו עשויין כעין גליון:

גוללן. מתחלתן לסופן שיכנס בהם האויר:

בתחילה. מה שלא למד מעולם. לפי שצריך להשהותן לפניו:

ולא יקרא אחר עמו. לפי שזה מושך אצלו וזה מושך אצלו ונקרע:

שוטחה לצרכה. לשלוט בה אויר שלא תאכלנה עש:

לצרכן. שמתעפשים בקרקע. שצריך לתתן בקרקע דזו היא שמירתן. ולפיכך משתמש בהם לפרקים:

אבל לא לשוחקן. ולא ישתמש בהן זמן ארוך עד שישחקם:

לא יגע בהן. זהב אינו מתעפש בארץ. וכן זכוכית. ועוד שהוא נוח להשבר:

שאין דרכו ליטול. דבר שגנאי הוא לו. והתורה אמרה והתעלמת מהם, פעמים שאתה מתעלם, כגון זקן ואינו לפי כבודו: